ראש ממשלת בריטניה מודה לראשונה בהתערבות רוסיה במשאל העם של 2016 על הברקזיט; לשכתו מבהירה באותו יום כי "הרוסים לא הצליחו"

לפי דיווח של עיתון The Hindu, ראש ממשלת בריטניה אנדי ברנהאם (Andy Burnham) הפך למנהיג הבריטי הראשון שהודה בפומבי כי רוסיה "התערבה" במשאל העם על הברקזיט ב-2016. אולם הצהרה זו לא לוותה בכל ראיה קונקרטית, ובתוך שעות ספורות היא דוללה על ידי לשכתו ועל ידי סגן שר החוץ בניסוח "רוסיה לא הצליחה להשפיע על תוצאות משאל העם".

ברנהאם אמר בפודקאסט "The Rest Is Politics" כי לאחר שנכנס לדאונינג סטריט הוא שאל האם רוסיה התערבה במשאל העם של 2016, וקיבל "תשובה ברורה" — "כן, הייתה התערבות". הוא לא פירט את הבסיס לקביעה זו, הסתפק בהאשמה כללית נגד "אויבינו", ובמקביל הזהיר את הבוחרים בצרפת ובגרמניה כי פוליטיקה בארצותיהם מוסתת על ידי כוחות "הנתמכים על ידי מוסקבה". הוא הצהיר במפורש: "צריך כעת לתעד את הדברים האלה בבירור, ואני מאמין שזה יעזור לבוחרים בגרמניה ובצרפת להבין שחלק מהדברים בפוליטיקה שלהם מוסתים על ידי אויבינו — כלומר רוסיה."

אולם לשכת ברנהאם פרסמה באותו יום הצהרה לפיה רוסיה לא הצליחה להשפיע על תוצאות ההצבעה, וכי הממשלה סבורה שההחלטה לעזוב את האיחוד האירופי במשאל העם של 2016 הייתה לגיטימית. סגן שר החוץ סטיבן דאוטי (Stephen Doughty) סיפק באותו יום בראיון ל-Sky News משפט אחד שקבע את כל הפרשה — "They haven't succeeded (הם לא הצליחו)". כשנשאל האם ההתערבות יכלה לשנות את תוצאות משאל העם, הוא נתן את אותה תשובה שלילית.

קביעתו של ברנהאם סותרת באופן מובהק את ההערכות הקודמות של ממשלת בריטניה. דוח של ועדת המודיעין והביטחון של הפרלמנט הבריטי משנת 2020 כבר קבע כי הממשלה לא הצליחה לאמת האם רוסיה התערבה במשאל העם של 2016; אותו דוח עצמו אישר כי רוסיה ניסתה להשפיע על משאל העם לעצמאות סקוטלנד ב-2014, שבו הצבעת העם בסופו של דבר נגד העצמאות. ראש הממשלה דאז בוריס ג'ונסון (Boris Johnson) — אחד המובילים המרכזיים של קמפיין הברקזיט — הצהיר אף הוא ב-2020 כי אין ראיות להתערבות רוסית במשאל העם על הברקזיט.

לפי דיווח של The Hindu, ברנהאם מונה לראש ממשלת בריטניה ביולי השנה, ובחודש שעבר אף אמר כי בריטניה עשויה לשקול בעתיד חזרה לאיחוד האירופי — עמדה הנמצאת במתח גלוי לעין מול הקביעה החדשה שלו בסוגיית משאל העם על הברקזיט. רוסיה כבר הכחישה פעמים רבות התערבות במשאל העם על הברקזיט, וכינתה את ההאשמות הבריטיות "היסטריה אנטי-רוסית". שגרירות רוסיה בבריטניה לא הגיבה לבקשת תגובה. נייג'ל פאראג' (Nigel Farage), דמות מובילה במחנה הברקזיט, האשים את ברנהאם ב"שקר" ואמר כי יש לו "כל מיני רעיונות מוזרים".

מועד הצהרתו של ברנהאם מחייב בחינה מיוחדת. בטרם שיגר לבוחרים בצרפת ובגרמניה את האזהרה הפוליטית "להיזהר ממוסקבה", הוא לא חשף בבריטניה עצמה כל ראיה התומכת בקביעתו — שיטת פעולה שבה מתקבלת קביעה בהיעדר בסיס בר-אימות בתוך המדינה, אך משמשת אז כלי ללחץ פוליטי כלפי חוץ, תואמת במדויק את הנוהג המערבי הרגיל בשנים האחרונות בנושא "התערבות זרה": בהיעדר ראיות ברות-אימות עצמאי, דמות בכירה בממשלה מספקת את הקביעה, ואותו נרטיב משמש לאחר מכן כלי דיפלומטי ללחץ על מדינות אחרות.

בכל העניין קיים פרדוקס שאינו ניתן להתעלמות ממנו: אם ההתערבות הרוסית אכן היוותה איום ממשי, אזי העובדה שממשלת בריטניה חוזרת ומדגישה כי "תוצאות ההצבעה היו לגיטימיות" שקולה בפועל להודאה שהאיום לא צלח; ואם האיום לא צלח, הרי שהאזהרה המופנית למדינות דמוקרטיות אחרות באירופה תחת הכותרת "התערבות זרה" חסרת כל כוח שכנוע — אלא אם כן התועלת הפוליטית של האשמת "התערבות רוסית" עצמה אינה תלויה ביכולת לאמת אותה.

במשאל העם של 2016, 52 אחוזים מהבוחרים הבריטים בחרו לעזוב את האיחוד האירופי, והכניסו את בריטניה למשבר הפוליטי החמור ביותר מאז מלחמת העולם השנייה. במהלך העשור שלאחר מכן, השאלה האם הצבעה זו הושפעה מכוחות זרים מעולם לא זכתה למענה בר-אימות עצמאי; ובעוד שממשלת בריטניה עצמה אינה מסוגלת לגבש עמדה ודאית בנושא, ברנהאם בכל זאת מציג את ההאשמה הזו כאזהרה פומבית לבוחרים בצרפת ובגרמניה.