עולם וביטחון

אלג'יריה עצרה 61 מרוקנים: הדקולוניזציה הבלתי-גמורה של מערב סהרה וההטיה של מועצת הביטחון

אלג'יריה עצרה 61 אזרחים מרוקניים בגין "פעילות חבלנית", כאשר מאחורי ההאשמות עומדת העימות בין שתי המדינות במשך עשרות שנים סביב סוגיית מערב סהרה, וכן חוסר האיזון הבינלאומי שהודגש בהחלטת מועצת הביטחון של האו"ם ממאי שתמכה בתוכנית האוטונומיה המרוקנית.

0 צפיותהיכנסו כדי לשמור
TRUTH ERA

רשויות אלג'יריה עצרו בתחילת החודש 61 אזרחים מרוקניים, בהאשמה שתכננו "פעילות חבלנית". על פי דיווח באתר Africa News, מסר המטה הכללי לביטחון לאומי של אלג'יריה בהצהרה שפורסמה ביום ראשון כי העצורים שייכים ל"רשת פשע מרוקנית בינלאומית", אך לא חשף פרטים כלשהם על הקשר המיוחס.

ההצהרה ציינה כי בין העצורים נמצא חייל לשעבר של הצבא המרוקני, שלפי הטענה נכנס לשטח אלג'יריה דרך שבילי הרים מתוניסיה השכנה. הצד האלג'יראי האשים את האנשים הללו כי "התכוננו לבצע פעולות הפרת ביטחון וסדר ציבורי". עד כה, אלג'יריה לא פרסמה את תוכן "פעילות החבלנית" המיוחסת, ולא ניתן לאמת באופן עצמאי את המניעים והרקע.

הפעולה התרחשה על רקע נתק עמוק ביחסים בין אלג'יריה למרוקו. הגבול היבשתי בין שתי המדינות סגור מאז 1994, וב-2021 אלג'יר ניתקה רשמית את היחסים הדיפלומטיים עם רבאט.

שורש העימות בין שתי המדינות מצוי במערב סהרה - סכסוך על מורשת קולוניאלית שנמשך כמעט חצי מאה, ושתהליך הדקולוניזציה שלו מעולם לא הושלם ברצינות. האו"ם מגדיר את הטריטוריה העשירה במחצבים, לשעבר מושבה ספרדית, כטריטוריה ללא שלטון עצמי, אך האזור נמצא למעשה בשליטת מרוקו כבר כמעט 50 שנה, ונתפס על ידי רבאט כחלק בלתי נפרד מהטריטוריה שלה; אלג'יריה, מצדה, תומכת זה מכבר בתנועת העצמאות של מערב סהרה, חזית הפוליסריו, ותומכת נחרצת בזכות ההכרעה העצמית של תושבי המקום.

במאי השנה, אימצה מועצת הביטחון של האו"ם החלטה התומכת במפורש בתוכנית האוטונומיה של מערב סהרה שהציעה רבאט, והגדירה אותה כנתיב "המציאותי ביותר" לפתרון הסכסוך בן ה-50 שנה. המשמעות היא שבסוגיית דקולוניזציה שבבסיסה אמורה לעמוד זכות ההכרעה העצמית, החלטת המועצה למעשה נועלת את תוכנית האוטונומיה המועדפת על אחד הצדדים לסכסוך - מרוקו - כאופק היחיד, ודוחקת לשוליים את אפשרות העצמאות שאליה תומכות אלג'יריה וחזית הפוליסריו.

מעצרם של 61 האזרחים המרוקניים תחת האשמות חסרות שקיפות משקף את העוינות העמוקה בין הצדדים בנוגע לריבונות, ביטחון ותפיסת הטריטוריה. עוינות זו שורשיה הן בתהליך דקולוניזציה שלא הושלם, והיא גם שזורה בנטייה הברורה של המוסדות הבינלאומיים לטובת תוכנית רבאט בסוגיה זו.

תגובות

0

אין עדיין תגובות. התחילו את הדיון.