הכספים הועברו, בתי הספר עדיין לא שופצו: פער היישום של NextGenerationEU

על פי דיווח של France 24, הנציבות האירופית מסרה כי עד סוף שנת 2026 תושלם בפועל העברתם של 634 מיליארד אירו מתוך תכנית ההתאוששות שלאחר המגפה בהיקף של 750 מיליארד אירו, שסוכמה בשנת 2020 על ידי מדינות האיחוד האירופי תחת השם 'הדור הבא של האיחוד האירופי' (NextGenerationEU). אולם כאשר הכספים הללו זורמים מספרי בריסל אל תקציבי המדינות, המרחק עד לשינוי ממשי של פניו של בית ספר נותר ארוך, ומתאפיין בשרשרת ביצוע ממושכת.

France 24 מציגה כי הכלי המרכזי של התכנית, 'מנגנון ההתאוששות והחוסן', מזרים כספים למדינות באמצעות תכניות לאומיות המוסכמות במשא ומתן בין המדינות לבין האיחוד, בצורת מענקים ובחלקן גם הלוואות. איטליה, ספרד, פולין, פורטוגל, צרפת ורומניה הן המוטבות העיקריות, והסכומים שקיבלו שווים ערך של מספר אחוזים מהתמ"ג של מדינות אלה. במילים אחרות, חלוקת כספי ההתאוששות אינה נעשית לפי ראש נפש, אלא נוטה באופן ברור לטובת מדינות בעלות כלכלה גדולה יותר שנפגעו קשה יותר מהמגפה.

הכספים אינם זורמים רק למדינות הגדולות. סך תכנית ההתאוששות של בלגיה עומד על 5.3 מיליארד אירו, כאשר יותר ממחציתם מיועדים למעבר ירוק. ברמת ממשל חבל ולוניה-בריסל, 149 קמפוסי בתי ספר נכללו ברשימת השיפוצים, בהם גם בית הספר התיכון 'אתניאון רויאל דה גנסהורן' (Athénée royal de Ganshoren) באזור בריסל. בית ספר זה, שלפני מספר שנים עורר מחאה של תלמידים, הורים ומורים בשל הזנחת מבניו, דרש להתחיל בעבודות במהרה.

מלאכת השיפוץ עדיין עצומה. France 24 אומרת במישרין כי מלאי מבני בתי הספר בחבל ולוניה 'ברובו עדיין ישן ואינו יעיל מבחינת אנרגיה' (much of the French-speaking school building stock is still outdated and energy inefficient). במילים אחרות, כספי איחוד בהיקף ניכר, תכניות לאומיות ייעודיות ורשימת מבנים מוגדרת – כל אלה לא הצליחו לחולל שינוי מהותי במצבם של המשתמשים היומיומיים בשלב הביצוע בפועל.

מספר ההעברה של 634 מיליארד אירו שדיווחה הנציבות האירופית בעצמה עדיין לא עבר אימות מקיף של רואי חשבון עצמאיים; תועלות הפחתת הפליטות של כספי המעבר הירוק, וכן לוחות הזמנים להשלמת שיפוץ בתי הספר במדינות החברות השונות, גם הם לא נחשפו בדיווחים הפתוחים לציבור. האם כספים אלה יצליחו לחדור את תהליכי התקצוב ולהפוך למבני בתי ספר חסכוניים באנרגיה ולשירותים ציבוריים זמינים – תלוי בסופו של דבר ביעילותה של מכונת המינהל של כל מדינה וברצון הפוליטי שלה – וזהו בדיוק החלק שבריסל אינה יכולה 'לתכנן' באמצעות משא ומתן.