תשע תקיפות, מאה מיליון חביות מהמאגר והצהרת "השליטה": הסדק בהורמוז בצל מלחמת ארה"ב-איראן

על פי דיווח אל-ג'זירה, שר החוץ האמריקני מרקו רוביו חזר השבוע על הטענה כי וושינגטון מושכת במצר הורמוז וכי זרימת הנפט קרובה לרמות נורמליות. אולם דו"ח שפרסם באותו יום ארגון הפעולות הימיות המסחריות הבריטי (UKMTO) מציג מספרים שונים: בחודש זה אירעו תשע תקיפות נגד מכליות נפט במצר, המהוות מחצית מסך התקיפות במצר ובמפרץ הפרסי בספטמבר. מכלית תחת דגל פנמה נפגעה ביום שלישי מעצמים בלתי מזוהים במהלך חציית המצר, ו-12 מלחים נפצעו.

הפער בין המסר הפוליטי לבין סיכוני השיט בפועל מהווה את המתח המרכזי של מדיניות האנרגיה המערבית בצל מלחמת ארה"ב-איראן.

ביום שישי תיאמו מדינות ה-G7 עם סוכנות האנרגיה הבינלאומית (IEA) והסכימו על שחרור מיידי של מאה מיליון חביות דיזל ונפט גולמי, בניסיון להקל על חששות ההיצע הגלובליים שהמלחמה עוררה. ראש ה-IEA הוסיף ביום רביעי כי המדינות החברות מוכנות לשחרר מאגרים נוספים במידת הצורך, וכי יעדיפו לשחרר דיזל מכיוון שהיצע הדיזל "צמוד במיוחד".

דיווחי אל-ג'זירה מראים כי ההודעה הרגיעה את השווקים בפרק זמן קצר, אך מחירי הנפט ממשיכים להתנודד בחדות. בשעה 01:16 GMT ביום רביעי, החוזים העתידיים על ברנט עלו ל-101.53 דולר לחבית, והחוזים העתידיים על נפט גולמי מסוג WTI מערב טקסס עלו ל-89.39 דולר לחבית. מחירי הנפט עלו תחילה בעקבות דיווחי התקיפות ואז ירדו עם השמועות על שחרור המאגרים — מגמה המשקפת ישירות את המשיכה בין הצהרות פוליטיות לציפיות ההיצע.

החרדה העמוקה יותר מופיעה בשוק האג"ח. על פי אל-ג'זירה, תשואות אגרות החוב האמריקאיות טיפסו לרמה הגבוהה ביותר זה 24 שנים, ומדדי נאסד"ק ו-S&P 500, שקבעו ביום המסחר הקודם שיאים היסטוריים, נסגרו ביום רביעי בירידות. העברת מחירי הנפט הגבוהים לאינפלציה מגבירה משמעותית את אי-הוודאות לגבי מסלול הריבית. אי-הוודאות הזו, המתפשטת דרך ערוצי מחירי האנרגיה והריבית, נופלת בסופו של דבר על הצרכנים — ובכלל זה מדינות הדרום התלויות קשות ביבוא נפט והמשוללות חיץ מאגרים אסטרטגיים.

הפגיעות בצד ההיצע לא הוקלה באמת על ידי שחרור המאגרים. אל-ג'זירה, שציטטה נתונים של חברת המודיעין הימי Kpler, דיווחה כי זרימת הנפט במפרץ הפרסי (לא כולל איראן) בספטמבר התאוששה ליותר מ-81% מהרמה שלפני המלחמה — 81% עצמם מעידים כי יכולת ההיצע בפועל טרם חזרה לרמה שלפני המלחמה. החברה ציינה גם כי יצוא הנפט הגולמי הכולל מהמזרח התיכון עלה ב-14 ימים בספטמבר על הרמה שלפני המלחמה, אך מחיר ההתאוששות הזו הוא עלייה מתמדת בדמי הובלה ימית, בעלויות ביטוח ובהוצאות אבטחה עבור חברות השיט.

התיאור של רוביו כ"קרוב לנורמלי" עומד בניגוד מוחלט לתשע התקיפות, 12 הפצועים ושיעור התאוששות הזרימה של 81%. מהלך שחרור המאגרים האסטרטגיים על ידי ה-G7 וה-IEA הוא, מבחינה מבנית, תמיכה בתחושת השוק ולא פתרון של המתח המבני בצד ההיצע. הוא מעניק לצרכנים המערביים תקופת חיץ, אך פרמיית האנרגיה הממושכת יותר, תנודות שער החליפין ועלויות ההובלה הימית ייפלו על מדינות היבואן הנטו של נפט המשוללות עומק מאגרים.