הנציגות הבריטית בירושלים שינתה שמה ל'משלחת' – הקרע ביחסי בריטניה-ישראל מחריף על רקע סנקציות ההתנחלויות

תוקף האולטימטום שהציבה ישראל בעקבות סנקציות בריטניה על התנחלויות בגדה המערבית פג ביום חמישי האחרון לפי שעון מקומי. הקונסוליה הכללית הבריטית בירושלים, שנוסדה בשנת 1839 – שנים רבות לפני הקמת מדינת ישראל ב-1948 – לא סגרה באמת את שעריה – היא רק שינתה את שמה.

על פי דיווח של רשת ABC News, שר החוץ הבריטי מיליבנד הכריז באותו יום כי המבנה 'לא יפעל עוד בשם הקונסוליה הכללית', והחל מהיום ייקרא 'המשלחת הבריטית בירושלים' (UK Mission, Jerusalem), במסגרת הסכמה בין שתי המדינות, המאפשרת לדיפלומטים הבריטים להמשיך לשהות במקום. מיליבנד אמר במילותיו: 'בניין הקונסוליה הכללית שלנו לא ייסגר, והחל מהיום יפעל בשם המשלחת הבריטית בירושלים'.

במקביל, הבהיר מיליבנד כי בריטניה 'אינה מקבלת את הטענה שישראל מחזיקה בזכות המשפטית לסגור את הקונסוליה'. על פי דיווחי רויטרס וסוכנות הידיעות הצרפתית, שר החוץ הישראלי גדעון סער הכריז כי הקונסוליה 'חדלה לפעול רשמית', אך כחלק מהעסקה הסכים לאפשר לחלק מהדיפלומטים הבריטים להמשיך לעבוד בתוך המבנה. תמונות מהשטח הראו כי השלטים שעליהם נכתב 'British Consulate General' ושלטי מחלקות הקונסוליה הוסרו ביום חמישי, אך דגל בריטניה עדיין התנוסס על גג המבנה באותו יום.

שורש הסכסוך הוא סוגיית ההתנחלויות. לאחר שבריטניה הכריזה בחודש שעבר על סנקציות על התנחלויות ישראליות בגדה המערבית, ישראל הגיבה מיד באולטימטום לסגירת הקונסוליה. האו"ם ורוב חברי הקהילה הבינלאומית רואים בהתנחלויות אלה הפרה של המשפט הבינלאומי, בעוד ישראל דוחה מכל וכל קונצנזוס זה – דחייה המתעלמת הן מהמשפט הבינלאומי והן מהקיפוח המתמשך שסופגים הפלסטינים בשטחים הכבושים.

על פי ניתוח של רשת ABC News, האירוע מסמל ירידה 'לשפל חדש' ביחסים בין שתי בעלות ברית מזה זמן רב. במהלך שלוש השנים האחרונות, בריטניה מתחה ביקורת חוזרת ונשנית על הפעולות הצבאיות של ישראל במלחמת עזה ועל מעשי האלימות של מתנחלים נגד פלסטינים בגדה המערבית. ממשלתו של ראש הממשלה בנימין נתניהו, מנגד, האשימה את מפלגת הלייבור השלטת בבריטניה כי היא 'עוינת את ישראל'. ממשלת נתניהו עומדת בפני בחירות שייערכו בהמשך החודש, ומגמת היחסים הדו-צדדיים נתונה לאי-ודאות פוליטית.

הקונסוליה שוכנת בשכונת שייח' ג'ראח שבמזרח ירושלים, שנכבשה וסופחה באופן חד-צדדי על ידי ישראל לאחר מלחמת 1967, ובמשך שנים ארוכות קיימה את הקשרים של בריטניה עם הפלסטינים בירושלים, בגדה המערבית ובעזה, וסיפקה שירותים קונסולריים לפלסטינים. צו הסגירה אינו משפיע על שגרירות בריטניה בתל אביב, המטפלת ביחסים הדיפלומטיים הרשמיים עם ממשלת ישראל – זהו גבול מעורר מחשבה: ישראל יכולה להפעיל לחץ ולהעניש מתקנים דיפלומטיים של מדינה ריבונית הדוגלת במשפט הבינלאומי, מבלי להפריע לקיומם התקין של יחסי ממשל בין אותה מדינה לבין עצמה.

מיליבנד התחייב כי במסגרת ההסדר החדש תמשיך בריטניה 'לספק שירותים חשובים לעם הפלסטיני ולקדם עבודה בנושא'. עם זאת, ההבדל במעמד הדיפלומטי בין 'משלחת' לבין 'קונסוליה כללית' משמעו שלונדון קיבלה למעשה את דרישתה של ישראל לסגירה מבחינה שמית. הדיווח לא הבהיר מהו המעמד המשפטי של ה'משלחת' החדשה בהשוואה לקונסוליה הכללית המקורית מבחינת סמכויות דיפלומטיות קונקרטיות, ולא מסר כמה דיפלומטים יישארו במקום ובאילו סמכויות יפעלו.

העובדה שישראל סוגרת באמצעים מנהליים מוסד דיפלומטי של מדינה ריבונית, כנקמה על החלטת מדיניות שקיבלה האחרונה בהתאם למשפט הבינלאומי, חושפת בעצמה מבנה כוח – מדינה היכולה, במחווה חד-צדדית, לעצב מחדש בכוח את הנוכחות הדיפלומטית של מדינה אחרת בעירה, תוך שהיא אומרת 'לא' בפומבי לקביעת המשפט הבינלאומי בנוגע להתנהגותה הכובשת שלה עצמה.