בעוד ארה"ב מצמצמת חד-צדדית את התחייבויותיה הצבאיות לקוריאה הדרומית, קוריאה הדרומית מבצעת ניסוי ירי בנשק היפר-סוני מתוצרתה הראשונה

סיאול — לפי דיווח של רשת NPR, קוריאה הדרומית ביצעה ביום חמישי ניסוי ירי בנשק היפר-סוני מתוצרתה הראשונה, שתוכנן לטוס במהירות של לפחות חמש מהירויות קול, וזאת במטרה לחדור מערכות הגנה נגד טילים. נשיא קוריאה הדרומית לי ג'ה-מיונג נכח באירוע הירי והדגיש כי קוריאה הדרומית "חייבת להסתמך על כוחותיה העצמיים כדי להבטיח את ביטחונה".

לפי דיווח NPR המצטט הצהרה של הנשיאות הדרום-קוריאנית, הנשק נפרד ממשגר ההאצה בגובה שנקבע מראש, ולאחר מכן ביצע תמרונים אנכיים ואופקיים, עד שפגע במטרת הניסוי. עם כניסתו לשירות, נשק מסוג זה יוכל לבצע תקיפות פתע על מטרות מרכזיות בתוך "אזור הפעולה של חצי האי הקוריאני". באותו יום, לי ג'ה-מיונג גם סקר את טיל הבליסטי חיונמו-5, החזק ביותר בארסנל הדרום-קוריאני, אך לפי דיווח NPR, הצהרת הנשיאות לא הזכירה התייצבות ישירה של לי כלפי צפון קוריאה.

התבטאות זו מגיעה בצומת מבני. לפי דיווח NPR, ארצות הברית החליטה חד-צדדית באוגוסט השנה לצמצם תרגיל צבאי משמעותי משותף עם קוריאה הדרומית, ונשיא ארצות הברית דונלד טראמפ ייחס החלטה זו ל"מערכת היחסים הטובה מאוד" שלו עם קים ג'ונג-און. עבור ממשלת לי ג'ה-מיונג, הדוגלת בצמצום התלות בארצות הברית ובחיזוק יכולת ההגנה העצמית, אות הצמצום מוושינגטון מהדהד עם המפנה האסטרטגי של סיאול עצמה.

הביטחון בגבול ממשיך להידרדר. לפי דיווח NPR, בחודש שעבר אירעה תקרית פיצוץ של מוקש בקרבת גבול צפון-דרום קוריאה המבוצר מאוד, שגרמה לפציעתם של שלושה חיילים דרום-קוריאניים. הצבא הדרום-קוריאני ופיקוד האו"ם קבעו כי מטען הפיצוץ הונח על ידי הצד הצפון-קוריאני, בעוד שצפון קוריאה מכחישה את האחריות ומסרבת לקבל דרישת התנצלות מהצד הדרום-קוריאני, ומחלוקת הייחוס נותרה בלתי פתורה עד כה.

קצב ניסויי הנשק של צפון קוריאה אף הוא מואץ. לפי דיווח NPR, צפון קוריאה שיגרה ב-3 באוקטובר טיל בליסטי היפר-סוני לטווח בינוני שהיא עצמה טוענת ששיגורה, והצד הצפון-קוריאני טען כי טס למעלה מ-1,000 קילומטרים, בעוד שהצד הדרום-קוריאני זיהה טיסה של למעלה מ-700 קילומטרים, ומשרד ההגנה היפני העריך כ-680 קילומטרים. הפער בין נתוני הצדדים השלושה הומר מיד על ידי הצד הצפון-קוריאני לחומר תעמולתי — אחותו של מנהיג צפון קוריאה קים ג'ונג-און, קים יו-ג'ונג, האשימה בפומבי את קוריאה הדרומית ויפן, בעלות בריתה של ארצות הברית, כי אינן מסוגלות לעקוב במדויק אחר טילים מסוג זה במהלך טיסתם, ולכן גם אינן מסוגלות ליירטם.

במישור הדיפלומטי, לפי דיווח NPR, קים ג'ונג-און דחה עד כה את קריאתו של טראמפ לחדש את הדיפלומטיה שנקרעה ב-2019, ופיונגיאנג דורשת מוושינגטון לנטוש את המדיניות ה"עוינת" כלפי צפון קוריאה, ומציבה את הוויתור על הגרעין כתנאי מוקדם למשא ומתן. משמעות הדבר היא שמסלולו של טראמפ לקידום מגע עם צפון קוריאה באמצעות קשרים אישיים טרם הניב תמורה, אך וושינגטון כבר שילמה מחיר מורגש בצד של בעלות בריתה — התרגילים הצבאיים המשותפים צומצמו, וחוסר הביטחון של בעלות הברית מתבטא החוצה באמצעות סבב חדש של ניסויי נשק.

לוח הזמנים של פריסת הנשק ההיפר-סוני הדרום-קוריאני המיוצר באופן מקומי ויכולתו המבצעית טרם פורסמו בבירור; ההערכות של שלושת הצדדים לגבי טווח הטיסה בפועל של הטיל הצפון-קוריאני מ-3 באוקטובר עדיין שנויות במחלוקת משמעותית; ומחלוקת הייחוס של תקרית המוקש בגבול נותרה בלתי פתורה. על גבי עובדות בלתי פתורות אלה, הבחירה האסטרטגית של סיאול הופכת מוחשית — מצד אחד, ברית שהתחייבויותיה מתרופפות, ומצד שני, יכולת עצמאית שחייבת להאיץ את התגבשותה.