יחסי בריטניה-ישראל בשפל היסטורי: המורשת הקולוניאלית ומלחמת עזה מאחורי סערת הקונסוליה בירושלים

הקונסוליה הבריטית בירושלים כבר אינה פועלת תחת שם זה. על פי דיווח אל-ג'זירה, בחודש שעבר הורתה ישראל ללונדון לסגור את הקונסוליה הכללית שלה במזרח ירושלים הכבושה בתוך 30 ימים, בתגובה לסנקציות בריטיות על סחורות מההתנחלויות הבלתי חוקיות בגדה המערבית, ואיימה כי במידה שלא ייענה לדרישה, תשלול את המעמד הדיפלומטי של הדיפלומטים הבריטים במקום. עם הגיע המועד, הושגה פשרה ברגע האחרון: שם המבנה שונה ל"משלחת בריטניה בירושלים", שבעה דיפלומטים בריטים נשארו לעבוד, ו-20 איש, כולל הקונסול הכללי, עזבו את ישראל.

שר החוץ הבריטי מיליבנד הדגיש כי בריטניה אינה מכירה בזכותה של ישראל לסגור את הקונסוליה - מבנה זה הוא בבעלות בריטית ועומד כבר כמעט מאתיים שנה. עם זאת, חיכוך זה רחוק מלהיות נקודת שפל מבודדת ביחסי שתי המדינות. אל-ג'זירה מציינת כי ממכתב משנת 1917 ועד סערת הקונסוליה ב-2026, חוב היסטורי מלווה את יחסי בריטניה-ישראל לכל אורכם.

תחילת המורשת הקולוניאלית: הצהרת בלפור והמנדט

הסבך בין בריטניה לישראל ניתן לייחסו למכתב אחד. ב-2 בנובמבר 1917, שר החוץ דאז ארתור בלפור שלח מכתב ללורד רוטשילד, בו הצהירה ממשלת בריטניה כי היא "מסכימה" להקמת בית לאומי לעם היהודי בפלסטין, ובלבד שלא ייפגעו הזכויות האזרחיות והדתיות של הקהילות הלא-יהודיות הקיימות. לאחר מכן שלטה בריטניה בפלסטין במסגרת מנדט של חברת הלאומים, ועד שנות ה-40 ארגוני הגרילה הציוניים כבר הפנו את נשקם כלפי הרשויות הבריטיות עצמן.

ב-22 ביולי 1946, חברי אצ"ל, שהתחזו לעובדי מלון, הכניסו כ-350 קילוגרמים של חומרי נפץ למרתף מלון המלך דוד בירושלים. באותה עת שימש המבנה כמשרד מזכירות ממשלת פלסטין וכמפקדת הכוחות הבריטיים בפלסטין ועבר הירדן. מנהיג אצ"ל מנחם בגין הורה על ביצוע הפיצוץ. בפיצוץ נהרגו 91 בני אדם, בהם 41 ערבים, 28 בריטים, 17 יהודים וחמישה אנשים אחרים. בגין הפך בהמשך לראש ממשלת ישראל. באשר לשאלה האם אצ"ל שיגר אזהרת פינוי מראש בטלפון, והאם האזהרה התקבלה ביעילות, שני הצדדים עומדים על שלהם, והמחלוקת נמשכת עד היום: הצד הבריטי טוען שהאזהרה לא הגיעה לאף גורם מוסמך לפעולה, ואילו אצ"ל טוען שהנהלת המלון לא התייחסה ברצינות לאיום. העובדה היחידה שאינה שנויה במחלוקת היא שהמבנה לא פונה בזמן.

על סף מלחמה: העימות האווירי של 1949

במאי 1948 בריטניה נסוגה מפלסטין, וישראל הכריזה מיד על עצמאותה. במלחמה שלאחר מכן מול מדינות ערב השכנות, שני הצבאות היו על סף עימות ישיר. בסוף 1948, כאשר הצבא הישראלי התקדם לתוך השטח המצרי בסיני, מחלקת המדינה האמריקאית הזהירה את ישראל כי אם לא תיסוג, בריטניה תקיים את התחייבויותיה לפי הסכם אנגלו-מצרי מ-1936, והצבא הישראלי נסוג בעקבות זאת. עם זאת, ב-7 בינואר 1949, חיל האוויר הישראלי הפיל במרחב האווירי המצרי לכאורה ארבעה מטוסי ספיטפייר ומטוס הוריקן אחד של חיל האוויר המלכותי הבריטי, ושני טייסים בריטים נהרגו, בהם טייס ההוריקן דיוויד טטרספילד. הצד הישראלי טען כי הטייסים זיהו בטעות את המטוסים הבריטים כמצריים. מיקומו המדויק של האירוע אינו ברור עד היום, וחלק מהמקורות מצביעים על סביבת דיר אל-בלאח ברצועת עזה של היום - שאז הייתה כ-25 קילומטרים בתוך השטח המצרי.

היסטוריונים חלוקים בשאלה עד כמה שני הצדדים היו קרובים למלחמה באותה עת, וחלק מהחוקרים סבורים כי בריטניה נמנעה במכוון מעימות ומעולם לא שיגרה אולטימטום רשמי. כך או כך, בריטניה לא הכירה בישראל במובן המשפטי עד אפריל 1950.

סטנדרט כפול ב-1982: לבנון ופוקלנד

ב-1982, ישראל התנגשה בצורה חריפה עם בריטניה בשני חזיתות. ביוני אותה שנה, לאחר שישראל פלשה ללבנון, ראש הממשלה תאצ'ר יזמה מיד הגבלות על יצוא נשק לישראל, והאמברגו נמשך עד 1994 רק אז הוסר. במלחמת המפרץ ב-1991, כאשר טילים עיראקיים פגעו בתל אביב, בריטניה אף סירבה לספק לישראל מסכות גז.

באותה שנה פרצה מלחמה בין בריטניה לארגנטינה על איי פוקלנד, ואילו ישראל מכרה נשק לארגנטינה. על פי ארכיונים בריטיים שהוסרו מסיווג, מטוסי המיראז' שסיפקה ישראל גרמו למותם של עשרות חיילים בריטים. שר החוץ הו פנה באופן אישי לצד הישראלי בבקשה להפסיק את האספקה, אך נתקל בהתעלמות. נשק ישראלי הועבר גם דרך פרו כדי לחמוק מעיניה של בריטניה. הצד הישראלי הכחיש בתחילה כל מעורבות, ורק ב-1984 הודה שהאספקה נועדה לשמור על תעשיית הנשק שלו. פקידים בריטיים חשדו כי קיים מניע נוסף - לדעתם, ראש הממשלה דאז בגין עדיין החזיק טינה על תקופת המנדט.

מלחמת עזה: נקודת השבר בקריסת היחסים

על פי דיווח אל-ג'זירה, מאז פרוץ מלחמת עזה באוקטובר 2023, יותר מ-74,000 בני אדם נהרגו בהפצצות האוויריות ובמצור הישראלי, בהם כ-1,400 הרוגים לאחר מה שכונה הפסקת אש, והנספים הם ברובם נשים וילדים. בספטמבר 2024 בריטניה השעתה 30 רישיונות יצוא נשק לישראל; במאי 2025 היא השעתה את המשא ומתן המסחרי והטילה סנקציות על יחידים וחברות הקשורים לאלימות של המתנחלים; בספטמבר 2025 היא הכירה רשמית במדינת פלסטין.

מיליבנד - יהודי בעצמו - אמר לפרלמנט כי בריטניה רואה כעת את הכיבוש הישראלי של הגדה המערבית (ולא רק את ההתנחלויות עצמן) כבלתי חוקי, ואמר במישרין כי חלקים מהגדה המערבית עוברים "ניקוי אתני" מצד המתנחלים. שר הביטחון הישראלי בן-גביר האשים מיד את הקונסוליה הבריטית בכך שהיא פועלת עבור הרשות הפלסטינית, ודרש מראש הממשלה נתניהו לסגור אותה. שר החוץ הישראלי שר הטיל את האחריות על לונדון: "לא רצינו להגיע לכך, אך פעולות ממשלת הלייבור הביאו אותנו לכאן."

על פי דיווח עיתונאי אל-ג'זירה נדלק מלונדון, שר פרסם ברשתות החברתיות צעדים ספציפיים, בהם סגירת הקונסוליה ואיסור כניסה של כ-12 חברי פרלמנט בריטים. עם זאת, הוא הדגיש כי שתי המדינות עדיין בעלות ברית, ושיתוף המודיעין נמשך. "יחסי בריטניה-ישראל נמצאים בהחלט בנקודת שפל", אמר נדלק.

מורשת קולוניאלית ובידוד רחב יותר

ניהאד אבו גוש, עיתונאי פלסטיני מרמאללה, אמר לאל-ג'זירה כי התגובה החריפה של ישראל להתנגדות הגוברת מצד בריטניה "מונעת מרקע בחירות, ומונעת על ידי העמדה הנוקשה שלה כלפי מי שנתפס כפוגע או מחליש את ריבונות ישראל". הוא הבחין כי ישראל כבר נקטה צעדי ענישה דומים נגד ספרד, נורווגיה ואירלנד. "לבריטניה במיוחד יש אחריות היסטורית ראשונה במעלה להקמת מדינת ישראל, לתמיכה בה, ולדיכוי העם הפלסטיני", אמר אבו גוש בהתייחסו להצהרת בלפור. "אלא אם ישראל תשנה את מדיניותה, המצב עלול להחמיר."

אבו גוש השווה זאת להחלטת וושינגטון הקודמת לסגור את הקונסוליה שלה בירושלים ולטפל בענייני פלסטין דרך השגרירות: "זה בדיוק מה שישראל רוצה: היא רוצה שכל מדינה בעולם תתייחס לענייני פלסטין כעניין פנימי של ישראל." הוא הזהיר כי ישראל מענישה את עצמה. "אם זו רק מתיחות מקומית בין שתי מדינות, ישראל אולי יכולה לעמוד בצעדים נוקשים, אך מדובר במגמה מתרחבת."