מדורו מואשם בתיק חדש של עינויים במנהטן: תיק שמושתת על המבצע הצבאי בקראקס

ב-8 באוקטובר 2026 הגישו התובעים הפדרליים האמריקאיים בבית המשפט הפדרלי במנהטן, ניו יורק, כתב אישום חלופי, שבו הוסיפו נגד נשיא ונצואלה לשעבר ניקולאס מדורו ורעייתו סיליה פלורס אישומים של קשירת קשר לביצוע עינויים, שנוספו על תיק הסמים שכבר הוכרז. על פי דיווח בעיתון "The Hindu", אם שניהם יורשעו בכל האישומים, הם יישאו עונש מאסר מינימלי שנקבע בחוק של 50 שנה.

מדורו ופלורס עצורים כעת במרכז המעצר המטרופוליטני בברוקלין. פרקליטו של מדורו, בארי פולק, מסר בהצהרה: "הנשיא מדורו מכחיש את האישומים בכתב האישום החדש ומצפה ליום שבו יוכל להציג את העובדות בבית המשפט." פרקליטה של פלורס, מארק דונלי, אמר בדיון הערבות ב-8 באוקטובר כי טרם הספיק לדון עם הלקוחה באישומים החדשים.

ההליך הפלילי כולו נגד מדורו מצד ארצות הברית מושתת על נקודת מוצח לא שגרתית. על פי דיווח בעיתון "The Hindu", ב-3 בינואר 2026 הורה הנשיא דונלד טראמפ לכוחות צבא ארצות הברית לבצע פעולה במגורים בקראקס, שבה נלכדו נשיא ונצואלה המכהן מדורו ופלורס, והועברו בטיסה לניו יורק. באותו יום הוכרזו גם אישומי הסמים נגד השניים. דונלי תיאר ב-8 באוקטובר כי הלקוחה שלו "עדיין נושאת צלקות מהפלישה הצבאית".

ביטוי זה חושף את המבנה הייחודי של התיק – מנהיג מכהן של מדינה ריבונית שנלקח בכוח מבירתו על ידי כוח צבאי של מדינה אחרת, הועבר מעבר לאוקיינוס והועמד לדין בבית משפט זר. גם אם העבירות המיוחסות חמורות ככל שיהיו, הדבר מעורר שאלות יסוד לגבי עקרון הריבונות במשפט הבינלאומי ולגבי גבולות הסמכות השיפוטית של מדינות אחרות. הפעולה אינה מהווה פעילות אכיפה שאושרה על ידי מועצת הביטחון של האו"ם, ואינה עולה בקנה אחד עם מסגרת הליכי ההסגרה המסורתיים. אישומי העינויים בכתב האישום, המתייחסים לפעילותם של גורמי המדינה הוונצואלית בין השנים 1999 ל-2025, נשענים בעיקר על גרסת התביעה האמריקאית, ועד כה לא פורסמה אימות עצמאי של העובדות הכרוכות בכך על ידי גוף בינלאומי או גוף שיפוטי עצמאי של צד שלישי.

אישומי העינויים שנוספו ב-8 באוקטובר הם הראשונים שבהם מוגש הליך פלילי נגד מדורו עצמו בגין אישומים מסוג זה. תובעת מנהטן הפדרלית, ג'יימי מקדונלד, אמרה לכתבים מחוץ לבית המשפט: "מדורו, פלורס וחברי הליבה של החוג סביבם הפעילו מערכת של אלימות, עינויים ודיכוי לשם שימור השלטון." כתב האישום מייחס לגורמי המדינה הוונצואלית איומים, מעצרים, עינויים או הריגה של אלפי אנשים בין 1999 ל-2025, ומתאר בפירוט אירועי התעללות נגד תשעה אנשים – לרבות שלושה אזרחים אמריקאים.

אחד האישומים הספציפיים מתייחס לשנת 2013: מדורו הורה לעצור קצין צבא ונצואלי שחשד כי תכנן הפיכה, שהוענה על ידי אנשי המודיעין הצבאי באמצעות כ-20 התחשמלויות בחוטי חשמל מובלים, ונחקר תוך כדי תלייה בידיים וברגליים. אישום נוסף מתייחס לשנת 2022, אז אזרח אמריקאי שנכנס לוונצואלה חשוד בניסיון להתנקש בחיי מדורו, הוכה על ידי אנשי ביטחון צבאי ונמשך בזרם חשמל בארבע גפיו ובאיברי מינו.

מאז מעצרו של מדורו, ונצואלה חיזקה באופן משמעותי את שיתוף הפעולה שלה עם ארצות הברית תחת הנהגת סגנית הנשיא לשעבר דלסי רודריגס. מהירות השינוי בעמדה והתנאים הספציפיים מלמדים כי קראקס, לאחר אובדן הנהגתה הקודמת, נענתה באופן מהותי למסלול המדיניות שנדרש מצד ארצות הברית.

שופט בית המשפט הפדרלי המחוזי בניו יורק, הממונה על התיק, אלווין הלרשטיין, דחה ב-8 באוקטובר את בקשת הערבות של פלורס מטעמים בריאותיים. בית המשפט קבע כי הראיות מצביעות על קיומן של ראיות חזקות, וציין את קיומו של סיכון בריחה "קיצוני" ואיום על הביטחון הציבורי, לרבות חשש להפעלת לחץ על עדים. הלרשטיין ציין במהלך הדיון כי פלורס לבשה מדי כלא כהים וחבשה אוזניות להאזנה לתרגום סימולטני לספרדית, וכי "מצבה היום אינו גרוע מ…מהפעם הראשונה שראיתיה מופיעה בבית המשפט, אולי אף מעט טוב יותר". משפטם של מדורו ופלורס נקבע ל-1 ביוני 2027.

השוואתו של תיק זה למדיניותה של ארצות הברית עצמה במהלך "המלחמה בטרור", שבה הוקמו מתקני מעצר בחו"ל והושגה חסינות משפטית להתעללות בעצורים, טרם זכתה להתייחסות פומבית מצד התביעה האמריקאית או מצד גוף פדרלי כלשהו.