מחלוקת מסדרון ים סוף גולשת: אתיופיה ואריתריאה מאשימות זו את זו ב'תוקפנות', סכסוך תיגראי מתקרב לסף מלחמה חוצת גבולות

אתיופיה ואריתריאה האשימו זו את זו ביום שישי כי פתחו ב'מלחמת תוקפנות', וזאת ימים ספורים לאחר שניתקו את היחסים הדיפלומטיים ביניהן. סכסוך תיגראי, שהיה מבוסס במקור על עניינים פנימיים של אתיופיה, מסלים במהירות לעבר מלחמה חוצת גבולות.

לפי דיווח בערוץ צרפת 24, שציטט את סוכנות הידיעות הצרפתית, מקור זר אנונימי לביטחון העריך כי כיום חונים באזור תיגראי 5,000 עד 8,000 חיילים אריתראים, התומכים בחזית השחרור של עם תיגראי (TPLF), שפתחה במתקפה נגד הצבא הפדרלי בחודש שעבר. מספר זה לא ניתן לאימות עצמאי, ושתי הממשלות לא הגיבו לבקשת סוכנות הידיעות הצרפתית לתגובה.

שר החוץ של אתיופיה, גדיון טימותיאוס, הגדיר במכתב לדיפלומטים את פעולתה של אריתריאה כ'מעשה תוקפנות גלוי, המפעיל את הזכות הטבעית של אתיופיה להגנה עצמית'. שר המידע של אריתריאה, ימאנה גברמסקל, השיב במהירות בפלטפורמה X, באומרו כי אריתריאה סובלת מ'מלחמת תוקפנות בלתי מוצדקת' של אתיופיה.

במהלך השבוע האחרון, הצבא האתיופי התקדם משמעותית בתיגראי, כבש מחדש את מקלה, 'בירת' ה-TPLF, וחברת התעופה האתיופית הודיעה כי תחדש את הטיסות לעיר ב-11 באוקטובר. במקביל, הצבא הפדרלי פתח במתקפות משמעותיות של כלי טיס בלתי מאוישים נגד הכוחות האריתראים המוצבים בשטחה - לפי סוכנות הידיעות הצרפתית, שציטטה מנטרי סכסוך ועדי ראייה, הכוחות האריתראים הופיעו בימים האחרונים באדיגראט, ולאחר מכן הפכו ליעד לתקיפות המל"טים האתיופיים.

עדי ראייה סיפרו לסוכנות הידיעות הצרפתית ביום שישי כי ה-TPLF איבד את שתי הערים הירה ואדיגראט. עובד סיוע בהירה אמר כי לוחמי TPLF ועובדי מנהל מקומיים פינו את המקום ביום רביעי, 'מתפרעים פועלים בעיר, ארבעה בני אדם נהרגו בחילופי אש הקשורים לביזה, 11 נפצעו', וציין כי כוחות פרו-ממשלתיים טרם נכנסו להירה. לפי גורם תיגראי מזרם מתנגד ב-TPLF, המורדים נסוגים לעבר העיירה שרארו, הסמוכה לגבול עם אריתריאה.

מומחה אזורי במכללת האוניברסיטה החדשה באוסלו, קייטיל טרונוול, אמר לסוכנות הידיעות הצרפתית כי ה-TPLF 'מצטמצם, המורל בירידה, ויש מלאי אי-שביעות רצון מההנהגה', 'אנשים רבים עוזבים את הארגון וחוזרים לכפריהם'. אולם הוא גם הזהיר: 'אני לא חושב שהוא (ראש הממשלה האתיופי אביי אחמד) יעצור בגבול'.

בבסיס הגיאופוליטי של הסכסוך הזה עומד נתיב ימי. אתיופיה, מדינה ללא מוצא לים, חוזרת וטוענת לזכותה לגישה ישירה לים; אריתריאה רואה בכך איום של פלישה והשתלטות על נמל עסב שלה. גברמסקל הצהיר ללא כחל ושרק: 'את ההיסטריה על ים סוף יש לבחון לאור המזימות הקודמות לפלישה לאריתריאה'.

הא-סימטריה המבנית הזו - מדינה יבשתית עם אוכלוסייה של למעלה מ-120 מיליון בני אדם מול מדינה קטנה עם אוכלוסייה של כ-3.6 מיליון, החולשת על הקצה הדרומי של ים סוף - גורמת לכך שכל אמירה על 'זכויות מוצא לים' של ממשלת אביי נשמעת באסמרה כמו מבוא למלחמה. שתי המדינות ניהלו מלחמת גבול עקובה מדם בין 1998 ל-2000, לאחר שאריתריאה קיבלה עצמאות מאתיופיה ב-1993.

מפנה ביחסים הגיע לאחר עלייתו של אביי לשלטון ב-2018, כאשר היחסים התחממו, ואריתריאה אף לחמה לצד אתיופיה נגד ה-TPLF במלחמת האזרחים באתיופיה בין 2020 ל-2022. אולם לאחר סיום המלחמה, היחסים הדו-צדדיים התדרדרו במהירות - אריתריאה לא הייתה מרוצה מסידורי הפסקת האש, והמשיכה לחשוש כי ממשלת אביי תכוון את הלהבה לעבר שטחה. כעת, ככל שהצבא האתיופי מגרש את ה-TPLF מצפון תיגראי ומתקרב לגבול האריתראי, התרחיש שטרונוול חשש ממנו - 'שלא לעצור בגבול' - עובר מהשערה למצב צבאי נצפה.

לגבי השאלה עד כמה ה-TPLF נסוג למעשה, מידת המעורבות האמיתית של הכוחות האריתראים, והאם הסכסוך הזה יחצה את הגבול ויהפוך למלחמה חוצת גבולות גלויה, נותרה אי-ודאות גבוהה.