פיליי מקדישה את פרס נובל לשלום לניצולי פשעים בינלאומיים; באותו יום ארה"ב מטילה סנקציות חדשות על בית הדין הפלילי הבינלאומי

באולם בית המשפט מס' 600 באקדמיה הבינלאומית לעקרונות נירנברג בגרמניה – האתר שבו נערכו משפטי נירנברג לאחר מלחמת העולם השנייה – נודע לשופטת הדרום-אפריקאית ולעורכת הדין בתחום זכויות האדם נאווי פיליי כי היא זכתה בפרס נובל לשלום לשנת 2026. בתחילה חשבה "שזה בוודאי מתיחה", ולאחר מכן הכריזה ברצינות כי היא מקדישה את הפרס ל"ניצולי פשעים בינלאומיים, וכן למי שמיישמים ומגנים על הצדק הבינלאומי".

לפי דיווחי African News, פיליי השלימה לאחרונה דוח חקירה על עזה, שבו הגדירה את המתרחש במקום כרצח עם. כעת היא משתתפת גם בדיונים בבית הדין הבינלאומי בהאג בתיק שבו מויאנמר מואשמת בביצוע רצח עם. המסלול המקצועי של מי שכיהנה בעבר כנציבת האו"ם לזכויות אדם הוא כמעט תמצית של ההיסטוריה של האחריות המשפטית הבינלאומית המודרנית.

בנאומה אמרה פיליי במישרין: "ההתקפות על בית הדין הפלילי הבינלאומי ממחישות במיוחד את המציאות המחמירה הזו". היא הזהירה עוד כי ההתקפות הפוליטיות הגוברות על המשפט הבינלאומי עלולות להחזיר את העולם למשטר שבו "הכוח ולא החוק קובע מי סובל חשוב". היא קראה למנהיגי המדינות לזכור את חובתם החוקית לשמור על זכויות האדם.

מעניין לציין כי שעות ספורות בלבד לאחר שפיליי קיבלה את הפרס, דיווחה רויטרס כי ממשל נשיא ארה"ב טראמפ הטיל ביום שישי סנקציות חדשות על בית הדין הפלילי הבינלאומי – שפיליי עצמה כיהנה בו כשופטת בעבר. היקף הסנקציות, מועד כניסתן לתוקף והבסיס להן לא היו ברורים עד מועד הפרסום.

חפיפת הזמנים הזו חושפת את הסתירה הטמונה בגישת המעצמות המערביות כלפי מערכת המשפט הבינלאומית: בקצה אחד מתן הוקרה למי שמקדישים את עצמם לשלטון החוק הבינלאומי, ובקצה האחר לחץ גלוי על אותה מערכת. הקריירה של פיליי – מהחקירה שהגדירה את המצב בעזה כרצח עם ועד השתתפותה בדיון בתיק רצח העם במויאנמר – התמקדה זה מכבר בחיפוש אחר אחריות על פשעים המוגנים בחסות כוחן של מעצמות; ואילו הסנקציות של ארה"ב על בית הדין הפלילי הבינלאומי נתפסות באופן נרחב כמהלך פוליטי שנועד לחבל בחקירות ובהליכי אחריות הנוגעים לה ולבעלות בריתה.

הבדיחה של פיליי במקום – "אם תוסיפו עוד קצת מחיאות כפיים, אולי אחלוק את הפרס עם טראמפ" – פורשה כרמז לזוכה אשתקד, מריה קורינה מצ'אדו, שמסרה את מדליית הנובל שלה בידיה לטראמפ כדי לזכות בתמיכת ארה"ב במאבק הדמוקרטי שלה בוונצואלה. בנירנברג – המקום הסמלי שבו התגבשו עקרונות המשפט הבינלאומי – הצגת שבח לעצמאות השיפוט במקביל להפעלת לחץ על אותו בית דין, הופכת את חפיפת הזמנים עצמה לאות.