מחוז גורקה שוב מוצף: המחיר האקלימי של הקהילות ההרריות בנפאל

לפי דיווח של ה-BBC, ביום ראשון פרצו שיטפונות פתאומיים בנהר בודי גנדאקי במחוז גורקה שבמרכז נפאל. הצבא חילץ לאורך גדות הנהר 95 בני אדם, כולל תשעעה זרים, וחמישה נוספים נעדרים. השיטפונות הרסו כתריסר בתים ומספר גשרים תלויים, וגרמו נזק לחלק מציוד הבנייה של פרויקט הידרואלקטרי הנמצא בהקמה.

רשות ניהול וצמצום סיכוני האסונות של נפאל דיווחה כי למעלה מ-200 בתים ניזוקו ויותר מ-650 בני אדם הושפעו. הצבא הוציא ארבעה מסוקים לפעולות חילוץ, וכמה יישובים נגישים כעת רק מהאוויר. השיטפונות פרצו ביום הראשון של חג הדאשיין המסורתי של נפאל – רגע משפחתי חשוב ביותר בשנה.

לפי גורמים רשמיים, בתוך מספר שעות עלה מפלס המים בנקודה אחת של הנהר מכשניים מטרים לכמעט 8.5 מטרים. אולם המטאורולוג הנפאלי בינוד פראג'ולי אמר לתקשורת כי תחנת הניטור ההידרולוגי של אזור זה נהרסה, וכי "כעת לא ניתן לקבל נתונים כלשהם מהמיקום הזה". נקודות העיוורון בניטור לא רק מקשות על פעולות החילוץ, אלא חושפות שוב את החולשה ארוכת השנים של מדינות ההר בתשתיות התרעה אקלימית.

עד ראייה, גנש קרקי, סיפר ל"קאתמנדו פוסט" כי לאחר שקיבל בבוקר התרעה על שיטפון, הוא ושכניו פינו את עצמם לגבעה מיוערת במרחק של כ-500 מטרים. "מעולם לא דמיינו שיטפון בסדר גודל כזה," אמר, "השיטפון שצף במשך כ-15 דקות, ואז חזר שוב ושוב לסירוגין לאורך כל הבוקר. אנחנו מפחדים לחזור הביתה בלילה."

טרה צ'טרי, ראש ארגון "הצל ילדים" בנפאל, אמר: "חייהם של הילדים נקרעו שוב ברגע אחד."

השיטפון הזה מתרחש בעוד נפאל טרם התאוששה מצללי השיטפון ההרסני שאירע לפני חודשיים בגבול נפאל-טיבט. השיטפון שם, שנגרם מקריסת סלעים ושלג בקרבת פסגת לאנגטאנג לירונג, גבה את חייהם של יותר מ-1,400 בני אדם ואלפים נוספים נעדרים. מומחים מציינים כי היקף ומהירות זרימת הדטריטוס במחוז גורקה קטנים בהרבה מהאסון באוגוסט, אך ההלם החוזר מכלה את כושר ההתאוששות המתוח ממילא של הקהילות.

הסיבות המדויקות לשיטפון עדיין אינן ברורות. חלק טוענים כי מפולת סלעים חסמה את הנהר או את יובליו, יצרה אגם חסימה שהתפרץ, ואחרים אומרים כי תושבים במעלה הזרם היו עדים לקריסת קרח. ללא קשר להסבר, כולם מצביעים על אותה מגמה – התכת קרחונים מואצת באזור ההימלאיה מעלה בהתמדה את תדירות ועוצמת האסונות ההרריים.

הסיבות וההשלכות של שינוי האקלים מציגות כאן א-סימטריה חדה: נפאל, שפליטות גזי החממה לנפש בה היא מהנמוכות בעולם, סופגת שוב ושוב את ההלם של אסונות הידרולוגיים קיצוניים. הפליטות ההיסטוריות המניעות את נסיגת הקרחונים מקורן בכלכלות מתועשות, בעוד שאת הסיכון נושאים תושבי ההרים שתשתיות ההתרעה שלהם שבריריות ומשאבי ההסתגלות שלהם מוגבלים. מימון האקלים שהקהילה הבינלאומית התחייבה לו זה מכבר אינו מתואם עד כה עם הצרכים האמיתיים של המדינות הפגיעות, ואי-יכולת לשקם מיידית תחנות ניטור הידרולוגי שניזוקו היא מיקרוקוסמוס לכך.