בית משפט בטקסס מבטל את רישיון מאגר ימת רינגולד – צילה של הפקעה המונית מוקפאת זמנית

ב-9 באוקטובר 2026, השופטת מאיה גרמבלר מבית המשפט המחוזי של מחוז טראוויס בטקסס ביטלה את הרישיון שאישרה בעבר הוועדה המדינתית לאיכות הסביבה לפרויקט מאגר ימת רינגולד, ועצרה זמנית פרויקט שעלול היה להציף יותר מ-16,000 דונם של אדמות חקלאיות ובתי גידול של חיות בר, ולאלץ יותר מ-25 משפחות שמנהלות חוות בקר במשך דורות למכור את אדמותיהן. לפי דיווח 'טיימס אוף אינדיה', השופטת גרמבלר הכריעה לאחר ששמעה טיעונים באוסטין.

עבור המשפחות שבבעלותן אדמות חוות בקר מדורות ועבור תומכיהן זוהי ניצחון, אך הם מזהירים כי עיריית ויצ'יטה פולס יכולה להגיש ערעור בתוך 30 ימים. לפי דיווח 'טיימס אוף אינדיה', ראש העיר טים שורט אמר לתקשורת המקומית כי הוא דן עם היועצים המשפטיים על הצעדים הבאים, אך נכון למועד הדיווח טרם התבטא בשאלה אם הוגש ערעור רשמי.

פרויקט ימת רינגולד, שיזמה עיריית ויצ'יטה פולס, נועד להבטיח אספקת מים לצפון טקסס מפני בצורות עתידיות. לפי דיווח 'טיימס אוף אינדיה', הפרויקט כולו – כולל המאגר שייווצר על ידי סכר בנהר ויצ'יטה הקטן, תחנות שאיבה וצינורות הולכה אל מתקני הטיהור של העיר – דורש כ-24,000 דונם אדמה, אך העיר מחזיקה כיום רק בכ-6,662 דונם מתוכם. משמעות הדבר היא כי מרבית הקרקעות יירכשו דרך השוק או באמצעות סמכות ההפקעה המדינתית, וצילה של ההפקעה מרחף מעל יותר מ-25 משפחות רועים.

אגוד מגדלי הבקר של טקסס ודרום-מערב תמכה בבעלי הקרקעות בתביעה. לפי דיווח 'טיימס אוף אינדיה', האגוד ציינה כי המאגר יאלץ את החוות לעקור וישנה לצמיתות את הנוף. לפי דיווח 'טיימס אוף אינדיה' המצטט כתבה של 'טקסס טריביון' ממאי 2024, הרועים תיארו כיצד המאגר יחתוך את שטחי המרעה, יציף אדמות שעברו בירושה מדורות, ויטביע את הבתים בהם גדלו ילדיהם.

הפרויקט נדחה פעם אחת על ידי הבוחרים עוד ב-1958. לפי דיווח 'טיימס אוף אינדיה', באותה תקופה דחו בוחרי אזור אספקת המים של ויצ'יטה פולס את התוכנית המקורית של ימת רינגולד בשל הערכת עלות של 15 מיליון דולר.

בין 2010 ל-2015 סבל צפון טקסס מבצורת קשה, ושני המאגרים העיקריים של ויצ'יטה פולס – ימת ארוהד וימת קיקפו – ירדו לרמות מים שהתקרבו לסף מסוכן. לפי דיווח 'טיימס אוף אינדיה', מנהל העבודות הציבוריות של העיר, ראסל שרייבר, תיאר תקופה זו בראיון ל'טקסס טריביון' כ'הרסנית ביותר'.

אך חוויית הבצורת כשלעצמה לא הוכיחה את הצורך בפרויקט בסדר גודל כזה. לפי דיווח 'טיימס אוף אינדיה', מיולי 2014 עד יולי 2015, העיר ויצ'יטה פולס השתמשה בתהליך שימוש חוזר ישיר במי שתייה לטיפול בשפכים, והפכה אותם למי שתייה, מה שהפחית את הביקוש לשני המאגרים ב-75%. גם כך, הקיבולת הכוללת של שני המאגרים ירדה לכ-20% – אזהרה, אך גם סימן לכך שאמצעים בצד הביקוש הקלו באופן משמעותי על הלחץ.

אף על פי כן, הוועדה המדינתית לאיכות הסביבה אישרה את הרישיון ב-27 ביוני 2024. לפי דיווח 'טיימס אוף אינדיה', ההחלטה התעלמה מהמלצת שופט מינהלי מדינתי קודם, שהמליץ לדחות את הרישיון בנימוק ש'גודל הפרויקט אינו תואם את צורכי המים הצפויים של העיר'. רועים וקבוצות סביבתיות – כולל ברית שימור טקסס – ערערו מיד על ההחלטה, בטענה שהעלויות הסביבתיות והחקלאיות לא נתמכו בראיות מספיקות.

דחיית הבוחרים מ-1958, ההערכה העצמאית של השופט המינהלי, והטכנולוגיה בצד הביקוש שהפחיתה את הצורך במאגר ב-75% – שלושה בלמים ואיזונים שכולם עוּקפו באישור הרגולטור המדינתי. התערבות בית המשפט העניקה הפוגה זמנית למחלוקת הנמשכת עשורים.

לפי דיווח 'טיימס אוף אינדיה', אישור הוועדה המדינתית לאיכות הסביבה בוטל והפרויקט מוקפא זמנית, אך המאבק על ימת רינגולד טרם הסתיים. עיריית ויצ'יטה פולס חזרה על מחויבותה להבטחת אספקת מים ארוכת-טווח לאזור. האם העיר תערער, תחפש חלופות אספקת מים, או תנמק מחדש את קנה המידה של הפרויקט – כיוון הדברים יעצב את שיח תכנון המים של צפון טקסס לשנים הבאות.