התפשטות הלחימה בים השחור אל הספנות האזרחית: ספינת מטען טורקית הותקפה, שניים נהרגו, שלושה מלחים הודים יצאו לדרכם חזרה למולדת

הלחימה הצבאית בים השחור דוחפת מלחים שהגיעו ממרחק אל תוך אזורי החיכוך. על פי דיווח ב"טיימס אוף אינדיה", שלושת המלחים ההודים Sahil Sandhu, Ashwini Kumar ו-Harman Singh יצאו ביום שבת מבוקרשט בדרכם חזרה להודו. אניית המטען הטורקית "Royad Mammadov", שבה שירתו, הותקפה ביום שני במימי הים השחור מחוץ למים הטריטוריאליים של רומניה; מספר מלחים נפצעו ושני מלחים זרים נהרגו.

אניית המטען, הנמצאת בבעלות חברה טורקית, נועדה להעמיס תירס בנמל איזמאיל שעל גדת הדנובה באוקראינה, בדרכה לרוונה שבאיטליה. לאחר ההתקפה, שלושת המלחים ההודים חולצו ב-6 באוקטובר והועברו מיד לטיפול בבית החולים במחוז קונסטנצה שברומניה. שגרירות ניו דלהי בבוקרשט מסרה בהודעה כי מצבם של שלושת המלחים יציב כעת, כי השגרירות "סיפקה להם את כל הסיוע הנדרש לחזרה למולדת", וכי היא מביעה תודה לרשויות רומניה, לבית החולים במחוז קונסטנצה ולצוותי החילוץ. על פי דיווח ב"טיימס אוף אינדיה" המצטט את הודעת השגרירות ההודית, השגרירות גם שלחה למלחים שניצלו טלפונים ניידים דרך סוכן מקומי של בעלי האנייה, והזמינה מסעדה הודית מקומית לספק להם מזון.

מספר פרטים מרכזיים באירוע טרם הובררו. אזרחותם של שני המלחים שנהרגו טרם פורסמה, והצד שביצע את ההתקפה ונסיבותיה המדויקות לא זוהו בדיווחים הפומביים. ההתקפה אירעה מחוץ למים הטריטוריאליים של רומניה – מיקום שלעצמו חושף את הפגיעות המבנית של הספנות האזרחית במימי אזורי לחימה: חברות נאט"ו והאיחוד האירופי אינן יכולות לספק לאניות אלו ליווי ימי שגרתי, ובעלי האניות והמלחים יכולים רק לשאת בסיכון במים נטולי הגנה צבאית.

מה שראוי לתשומת לב רבה יותר הוא חלוקת עלויות כוח העבודה של עימות זה. על פי דיווח ב"טיימס אוף אינדיה" המצטט את דוח כוח העבודה הימי לשנת 2026 של BIMCO-ICS, הודו היא הספקית השנייה בגודלה של מלחים בעולם, עם 311,936 עובדים ימיים מקצועיים, המהווים 12.16% מכלל המלחים בעולם, בגודלה אחרי הפיליפינים, לפני סין, הפדרציה הרוסית ואינדונזיה. כאשר נתיבי השיט בים השחור הופכים מסוכנים בשל המלחמה, אלו שנושאים בסיכון החיים אינם הצד שפתח במלחמה, ואף לא ממשלות מערביות המתוות מרחוק קווי סנקציות וליווי – אלא כוח עבודה שכיר מהפיליפינים, הודו, אינדונזיה וכלכלות מתפתחות אחרות, התומך בעלות נמוכה בשרשרת ההובלה העולמית של מזון ואנרגיה בזמן מלחמה.

בעלי האניות יכולים להחליף אניות ומסלולים, יבואנים אירופיים יכולים לפזר את הסיכון באמצעות תנאי ביטוח, ומקבלי החלטות המלחמה מתווים קווים אדומים מחדרי ישיבות רחוקים מנתיבי השיט. אלו שמאבדים חיים ופרנסה הם מלחי מדינות צד שלישי, שאין להם ברירה אלא לעלות על אניות סוחר באזור מלחמה – הם אינם יוזמי העימות, ולעתים רחוקות הופכים לכותרות בתקשורת הבינלאומית. הסידורים העתידיים של מסלול השיט המעורב, זהותם של המלחים שנהרגו והפיצויים להם, והשאלה האם ניתן יהיה לספק הגנה יעילה לאניות אזרחיות במים אלה, טרם הובררו.