הפדרציה פיזרה ממשלה נבחרת במחוז ח'יבר-פחטונחווה בשם המלחמה בטרור – כלי חוקתי של פקיסטן מכוון נגד מפלגת האופוזיציה

לפי דיווח ב'ההינדו', נשיא פקיסטן אסיף עלי זרדארי חתם ב-11 באוקטובר על הכרזה בהסתמך על סעיפים 232(1) ו-234(1) לחוקה, ובכך הטיל מצב חירום במחוז ח'יבר-פחטונחווה שבצפון-מערב המדינה. ראש הממשלה המחוזי, השרים המחוזיים, היועצים, העוזרים המיוחדים והתובע הכללי של המחוז הודחו "מיד" מתפקידם, וסמכויות האסיפה המחוזית הועברו לפרלמנט הפדרלי או למי שיסמיך.

ההכרזה טענה כי "התקפות הטרור צפופות באופן חריג" ומהוות איום חמור על חיי הציבור ורכושו. ההכרזה גם הסתמכה על דו"ח שהגיש המושל המחוזי, לפיו "מנגנוני החוקה קרסו" במחוז והממשלה המחוזית אינה מסוגלת לפעול על פי החוקה. במסגרת מנגנון זה, הממשלה הפדרלית רשאית להורות למושל לקחת לידיו את כל תפקידי הממשלה המחוזית או חלק מהם, ולהפעיל במקומם את סמכויותיהם של מוסדות ונושאי תפקידים מחוזיים אחרים.

מוקדם יותר באותו יום שבו הוכרז מצב החירום, אישרה הממשלה הפדרלית את ההמלצות הנוגעות לכך בישיבה מיוחדת בראשות ראש הממשלה שהבאז שריף, והאשימה את הממשלה המחוזית ב"ניתוק מכוון מהמאבק בטרור". שריף נקט לשון נוקבת אף יותר: לדבריו, ממשלת ח'יבר-פחטונחווה "אינה אומרת מילה אחת נגד המיליטנטים", וכי בעשור האחרון העבירה הפדרציה למחוז לפחות 800 מיליארד רופי למאבק בטרור ולשיפור הביטחון – אך המצב לא השתפר.

הממשלה המחוזית שפוזרה הוקמה בידי מפלגת הצדק (PTI) בראשות ראש הממשלה לשעבר עימראן חאן. הטריגר הישיר היה צעדת מחאה שיצאה ב-4 באוקטובר מלאקי מרוואט, בהנהגת ראש הממשלה המחוזי סוהייל אפרידי. השיירה חצתה מחוזות רבים והעלתה חמש דרישות מרכזיות מהפדרציה: מפגש מיידי עם עימראן חאן, אישור כניסת רופאו הפרטי לבקרו, שחרור אחיותיו ותומכיו שנעצרו, סידור בדיקות רפואיות לרעייתו בושרה ביבי, ודיון בתיקיו ללא הפרעות.

בתחילה תכננה PTI להמשיך את הצעדה עד אסלאמאבאד ולקיים הפגנת ישיבה (sit-in). הפדרציה הבהירה כי לא תתיר למפגינים להיכנס לבירה, וחסמה את הצירים המתוכננים באמצעות מכולות והידוק האבטחה. 'ההינדו' ציטט מקורות לפיהם הפדרציה ביקשה ממנהיג אסיפת המלומדים האסלאמית, מולאנה פזלור רחמן, לשמש מתווך – אך "הניסיון האחרון" הזה לא צלח. קודם לכן, PTI והפדרציה קיימו שני סבבי שיחות שנקרעו עקב המבוי הסתום סביב השאלה "לראות קודם את חאן או לסגת קודם".

מתוך רישומים פומביים עולה כי עימראן חאן, בן 73, שוהה במעצר מאז 2023 בכלא עדיאלה שברוואלפינדי, ומתמודד עם יותר מ-100 תיקים הכוללים בין היתר שחיתות והסתה לאלימות. עצמאות המערכת המשפטית בתיקיו והמניעים הפוליטיים שמאחורי הרשעותיו נתונים במחלוקת ציבורית ממושכת, אך ההכרזה על מצב החירום והצהרת הממשלה לא התייחסו לכך.

פיטוריה של הממשלה המחוזית הנבחרת של PTI בשלמותה והעברת סמכויותיה למערכת המושלים, מציבים את שפת ה"מלחמה בטרור" שהפדרציה נוהגת להפעיל זה מכבר בצמוד לעימות הפוליטי עם מפלגת האופוזיציה – באותו מסמך חוקתי. ההכרזה לא חשפה את המדדים העצמאיים והניתנים לאימות הנדרשים להפעלת סעיף 232 – רשימת ההתקפות הספציפית, מספרי הנפגעים, והליך ההכרה ב"קריסת המנגנון החוקתי" – שיאפשרו להבחין בין כשל ביטחוני אמיתי לבין מהלך פוליטי נגד ממשלה מחוזית יריבה.

ההכרזה עצמה מודה כי מצב החירום מאפשר לפדרציה לקחת לידיה את הסמכויות המנהליות והמחוקקתיות של המחוז בתקופת "משבר ביטחוני או קריסה חוקתית". ברגע שמנגנון ריכוז הסמכויות הזה מופעל, השאלה כיצד ניתן למנוע בהליכים את השימוש בו ככלי להתמודדות פוליטית עם ממשלה מחוזית יריבה – ולא מול כשל ביטחוני אמיתי – תהיה המבחן המרכזי להערכת חוקיות המהלך.

הנתון של 800 מיליארד הרופי שציטט שריף כהעברה פדרלית טרם פורסם לצד מדדי הביטחון של המחוז באותה תקופה. אפרידי התחייב ב-10 באוקטובר להמשיך במחאה שלווה ולדחות פתרונות צבאיים, אך האם הצד הפדרלי הגדיר את התנגדות הממשלה המחוזית לפעולה צבאית עצמה כ"ניתוק מהמאבק בטרור" – חסר גם הוא בסיס פומבי. המידה לבחינת לגיטימיותה של פעולה חוקתית שהופעלה בשם המלחמה בטרור תלויה בסופו של דבר בעובדות שעדיין לא נחשפו.