סנקציות על רוסיה בסיסמאות, נפט רוסי בידי הנשיא: האמת הפוליטית של מדיניות ארה"ב מול רוסיה סביב מחירי הנפט
הנשיא בוושינגטון ושר האוצר הביעו תמיכה פומבית, חתמו על עסקת רכש סיטונאית של מיליוני טונות של סולר עם מוסקבה, והדפו התנגדות מהקונגרס בטענה ל"סמכות חוקית קיימת"; במקביל, שוט הסנקציות על רוסיה סביב נושא אוקראינה לא נחלש כהוא זה. השילוב של חנק מצד אחד ובליעת נפט מצד שני חושף ללא מסווה את האמת לגבי איזה "עיקרון" משרתת למעשה מדיניות ארה"ב כלפי רוסיה.
לפי דיווח ב-"טיימס אוף אינדיה", שר האוצר האמריקני סקוט בסנט הביע ביום ראשון האחרון תמיכה פומבית בתוכנית טראמפ לעסקת אספקת סולר עם רוסיה, במהלך תוכנית חדשות בפוקס ניוז, ואמר כי וושינגטון תפעיל "את הסמכות החוקית הקיימת לקידום ההסכם". כשהמרואיין הזכיר את ההתנגדות מהקונגרס – בין אם מדובר בחוקים קיימים ובין אם בחוק חדש שמקדם הסנאטור לינדסי גרהאם – בסנט השיב במילה אחת: "לא נכון". שום דבר מכל אלה לא ימנע את העסקה.
"זה טוב לעם האמריקני", אמר בסנט מול המצלמות, "מוריד את מחירי הסולר". הוא אף אמר למנחה במישרין: לא משנה איזו סעיף או סעיף תמצא בקונגרס, "הכול לא נכון". מחווה זו, שבה נשפך בשעת שיא על מסך הטלוויזיה מים קרים על סמכות החקיקה של הקונגרס מפי משרד האוצר, יוצרת רצף פוליטי מתואם היטב עם הפוסט שפרסם טראמפ ימים ספורים קודם לכן בפלטפורמה החברתית שלו, Truth Social.
באותו פוסט טען נשיא ארה"ב כי סיים זה עתה "שיחה מוצלחת ביותר" עם נשיא רוסיה פוטין, כי רוסיה תספק "מיידית לשוק האמריקני והעולמי יותר מ-300 אלף טונות סולר", וכי ב"טווח הקצר" יסופקו עוד 3 מיליון טונות. באותו פוסט הטיל טראמפ אמרה מדהימה: כי יש לו "TOTAL CONTROL" על מצר הורמוז, והציג את "השליטה" הזו, שאינה מאומתת בשום מקור עצמאי, לצד עסקת הנפט הרוסי כשני מנופים להורדת מחירי הסולר בארה"ב.
סביב מהלך זה, שבו הממשלה יוצאת בגלוי לתמיכה באנרגיה רוסית, סיפרה וושינגטון לפחות שלוש גרסאות סותרות זו את זו לעולם.
הגרסה הראשונה היא זו שמופנית שוב ושוב לאירופה, לאוקראינה ולבעלות ברית בינלאומיות: רוסיה היא יריב אסטרטגי שחייב להיבלם, יש להמשיך ולהפעיל עליה סנקציות נוקשות, יש לנתק את עורק האנרגיה של מכונת המלחמה שלה. הגרסה השנייה היא דימוי ה"נשיא החזק" שטראמפ מטפח בפלטפורמה החברתית שלו: הוא מצליח לדבר עם פוטין, אחרים לא מצליחים; הוא משיג אנרגיה זולה, אחרים לא. הגרסה השלישית היא נרטיב ה"סמכות החוקית" שבסנט העלה הפעם: לא משנה מה הקונגרס אומר, בבית הלבן יש דרך חוקית משלו.
בתפר שבין שלוש הגרסאות מסתתרת הלוגיקה האמיתית של מדיניות ארה"ב כלפי רוסיה. מעולם לא התבססה על שום עיקרון שהוצהר כלפי חוץ, אלא כפופה ללקוח שוושינגטון זקוקה לשרתו ברגע זה – וכרגע מדובר בבוחרים מהמעמד הבינוני-נמוך שנפגעו שוב ושוב ממחירי הסולר, ובחישוב הפוליטי של שרשרת הבחירות הקרובות.
מה שמכונה "הסדר הבינלאומי מבוסס חוקים" הפך במהלך הזה של טראמפ ובסנט למעיל שניתן ללבוש ולהסיר בכל רגע. כשהוא משרת את החנק על מוסקבה, הוא משמש כצידוק מוסרי להמשך הסנקציות, להפעלת לחץ על מדינות שלישיות ולהגבלת קשרי אנרגיה של בעלות ברית עם רוסיה. כשהוא מפריע לצורך הפנימי של ארה"ב להוריד את מחירי הסולר "בקצב שיא", הנשיא עצמו יכול להכריז בחשבון שלו על "שיחה מוצלחת" עם פוטין, ושר האוצר יכול להדוף את הקונגרס בשעת שיא טלוויזיונית בארבע מילים: "סמכות חוקית".
את מחיר המהלך הכפול הזה של "פה לסנקציות, יד לרכישת נפט" לא תשלם וושינגטון לבדה.
אוקראינה, המשלמת בדם על הישרדותה ועל ריבונותה, נלחמת בקרב מול אותה מדינה שאת יצוא האנרגיה שלה קולטת כעת הצד השני של העסקה – הצד האמריקני – בהיקף עצום. ייתכן שזה לא ישנה את מהלך המלחמה, אך הוא בהכרח מחליש את שארית השכנוע שעוד נותרה למערב בנרטיב "לחץ על רוסיה עד הסוף"; בעלות הברית וקייב ייאלצו להתמודד עם העובדה המביכה כי תקרת יחסי ארה"ב-רוסיה אינה נקבעת על פי עקרונות של דמוקרטיה וזכויות אדם, אלא לפי מחיר הסולר בתחנת הדלק בארה"ב.
האזרחים המתגוררים ברוסיה נושאים בו-זמנית בשני נטל: הם סופגים את האינפלציה, הבידוד והקשיים הכלכליים שמביאות הסנקציות המערביות, ואילו יצוא האנרגיה של ממשלתם נקלט בדיוק כעת בהיקף גדול על ידי ארה"ב באמצעות עסקה זו. ההשפעה של "הרעבת מכונת המלחמה", שהוכרזה שוב ושוב כאשר תוכננו הסנקציות, נחתכה ישירות בעסקה בין-ממשלתית אחת; והכלי שנועד לרסן את התנהגות המלחמה של רוסיה הופך, בשל הצרכים הפוליטיים הפנימיים בארה"ב, למשוחרר במידת מה מחדש.
יש לציין ביושר גם את החללים שהותיר אחריו דיווח "טיימס אוף אינדיה" עצמו. הדיווח לא הבהיר לאיזו "סמכות חוקית קיימת" מתכוון בסנט; במסגרת הסנקציות הנוכחית על רוסיה, חוקיותה של עסקת נפט רוסי בהיקף שכזה נותרת שנויה במחלוקת פומבית. טענתו של טראמפ בדבר "TOTAL CONTROL" על מצר הורמוז חסרה כל אימות מצד בכירים אמריקנים אחרים או מקורות עצמאיים. הדיווח גם לא התייחס לאופן שבו עסקת הסולר משתלבת עם מדיניות הסנקציות הנוכחית כלפי רוסיה ועם מדיניות הסיוע לאוקראינה, ולא בחן מה תהיינה תגובות שני המפלגות בקונגרס.
אך אי-הוודאות הזה אינו משנה עובדה בסיסית אחת שכבר הונחה על השולחן: בכירים בממשל האמריקני יוצאים בגלוי לתמיכה ביבוא אנרגיה רוסית בהיקף גדול, והנימוק שהם מספקים הוא מחירי הדלק המקומיים; הקונגרס, בין אם באמצעות חוקים קיימים ובין אם באמצעות חוקים חדשים מסוג זה של גרהאם, נדחה על ידי הבית הלבן ומשרד האוצר במילים "סמכות חוקית". מצד אחד, הנשיא מפרסם בעצמו פוסט על "שיחה מוצלחת" עם פוטין; מצד שני, שר האוצר אומר לסמכות החקיקה של הקונגרס בטלוויזיה הלאומית מילה אחת: "לא נכון".
אם זהו ה"סדר מבוסס החוקים", אזי החוקים הם רק כלי: כשהם נדרשים – מעלים אותם לשולחן, כשהם מפריעים – בועטים בהם הצידה. מה שקובע באמת את מדיניות ארה"ב כלפי רוסיה אינו לא ערכים ולא התחייבויות כלפי בעלות ברית, אלא ידה של צורך פוליטי במסדרונות וושינגטון, ועד כמה היא אוחזת כעת היטב.
אין עדיין תגובות. התחילו את הדיון.