הפסקת אש אנרגטית או עסקת אנרגיה? טראמפ דורש מאוקראינה להפסיק, אך מרכך את הסנקציות על נפט רוסי

לפי דיווח של רשת אל-ג'זירה, נשיא ארצות הברית טראמפ הכריז ביום ראשון כי רוסיה ואוקראינה הסכימו להפסיק באופן מיידי את ההתקפות ההדדיות על מתקני אנרגיה. עם זאת, נשיא אוקראינה זלנסקי אמר כי לא ידע על ההסכם מראש, כי ההסכם "הוא חדשות עבורי", וציין כי כטב"מים רוסיים המשיכו לתקוף תחנת כוח בחרקוב גם לאחר הצהרת טראמפ. זלנסקי אמר ביום שני בוועידת הביטחון בוורשה: "אנו ממתינים לפרטי התנאים בין האמריקאים לרוסים, ואנו גם ממתינים לראות צעד קונקרטי אחד שהאמריקאים מוכנים לנקוט."

הסכם "הפסקת האש" הזה, שנעדר פרטים, עומד בניגוד חד לצעדי המדיניות של וושינגטון ימים ספורים קודם לכן. ב-9 באוקטובר, הכריז טראמפ על הסכם עם נשיא רוסיה פוטין, לפיו מוסקבה תשחרר מיד יותר מ-300 אלף טונות של סולר, ולאחר מכן תשחרר 1.5 מיליון טונות נוספות; ההסכם יימשך עד אפריל 2027. בחודש מרץ השנה, ממשל טראמפ כבר הוציא צו פטור לתקופה של 30 ימים, שאיפשר להודו לרכוש נפט רוסי שנתקע בים, ולאחר מכן הרחיב זאת להיתר לכל המדינות לרכוש נפט רוסי ומוצרי נפט שהוטענו על אוניות ונתונים תחת סנקציות.

הכוח המניע את המדיניות המתחלפת הוא מחירי הדלק. אל-ג'זירה ציטטה נתונים של האגודה האמריקאית לרכב, וציינה כי מחיר הסולר בארצות הברית הגיע בספטמבר השנה לשיא של 6.52 דולר לגallon, מה שיצר לחץ פוליטי ישיר על טראמפ הניצב בפני בחירות אמצע הקדנציה ב-3 בנובמבר. סקרים מראים כי הציבור האמריקאי מייחס את עליית מחירי הדלק לממשל טראמפ, על רקע מלחמת ארצות הברית הלא-פופולרית נגד איראן. ה-G7 הסכים בשבוע שעבר לשחרר 100 מיליון חביות ממאגרי חירום של נפט וסולר – החלטה שהתקבלה בעקבות לחץ של טראמפ.

אוקראינה תקפה כמה פעמים את בתי הזיקוק הרוסיים, בנימוק שהכנסות האנרגיה מממנות את מלחמת מוסקבה; רוסיה, מנגד, ממשיכה במהלך ארבע שנות הסכסוך לתקוף את תשתיות החשמל והחימום של אוקראינה. אלכסיי מורבייב, חוקר בכיר במכון להגנה ואסטרטגיה באוניברסיטת אדית' קואן, אמר לאל-ג'זירה: "תקיפת יכולת הזיקוק הרוסית עלולה להתפרש בוושינגטון כתקיפת האינטרסים הכלכליים של ארצות הברית." הדברים הללו ממחישים את הסתירה המבנית בעמדת וושינגטון – כאשר האמצעים של אוקראינה לפגוע במכונת המלחמה הרוסית מתנגשים בעלויות התדלוק של הצרכן האמריקאי, טראמפ בוחר באפשרות השנייה.

סוזנה סטריטר, האסטרטגית הראשית להשקעות ב-Wealth Club, אמרה לאל-ג'זירה: "טראמפ נמצא בין השאיפות הגיאופוליטיות לבין ההשלכות הפוליטיות הפנימיות של אנרגיה יקרה." היא הזהירה כי שינוי המדיניות "עשוי להניב רווח פוליטי קצר-טווח, אם ההיצע יגדל והמחירים ירדו, אך עלול לגבות מחיר דיפלומטי ארוך-טווח".

מורבייב הוסיף וציין כי יש להבחין בין הצהרותיו הפומביות של טראמפ לבין פעולות ממשלו. "מעבר להצהרות פומביות ולפוסטים תכופים בתקשורת, ממשלו נקט גישה יציבה יותר." הוא סבור כי המשא ומתן על הסכם הסולר האחרון החל כבר לפני הכרזתו של טראמפ ביום שישי שעבר, ובחירת העיתוי שירתה את הנרטיב הפוליטי לקראת בחירות אמצע הקדנציה.

עבור מוסקבה, התמורה אינה רק תועלת כלכלית מיידית. מורבייב אמר לאל-ג'זירה: "עבור פוטין, מדובר לא רק בהשגת תועלת כלכלית מיידית, אלא גם בהשגת מטרות פוליטיות ואסטרטגיות ארוכות-טווח יותר." מטרות אלה כוללות סוגיות כמו איראן, סייבר, שיתוף פעולה בחלל ובקרת נשק גרעיני. ממשל טראמפ נראה מוכן יותר מקודמו ביידן לנהל משא ומתן עם רוסיה, ואף האשים בעבר את זלנסקי באשמת מלחמת אוקראינה.

בשווקים הגלובליים, לאחר הכרזת טראמפ, נפט ברנט ירד ביום שני לכ-103.04 דולר לחבית, ונפט West Texas Intermediate (WTI) נסחר בכ-90.96 דולר. עם זאת, המחירים נותרו גבוהים בשל מלחמת ארצות הברית–ישראל באיראן שהחלה ב-28 בפברואר והשיבושים במעבר הומוז. החות'ים בתימן תקפו לאחרונה מתקני נפט ושדות תעופה בערב הסעודית, והקרבות בים סוף ובמצר באב אל-מנדב מוסיפים ללחוץ על מחירי הנפט. סטריטר ציינה כי שינויים תכופים בסנקציות ייצרו אי-ודאות גדולה יותר עבור חברות בכל הנוגע לרכש, תאימות וסיכוני מדיניות מתחלפת.

היעילות האמיתית של הפסקת האש האנרגטית עדיין ממתינה למבחן: זלנסקי ממתין לפרטים, כטב"מים רוסיים ממשיכים לטוס, ואוקראינה כבר איבדה חלק מיכולת הזיקוק שלה. וושינגטון, בין שוק הסנקציות לבין מחיר התדלוק, בוחרת להעביר את המחיר לכתפיה המתמודדות של קייב בזמן מלחמה.