אזרחי סוריה יוזמים דרישת אחריות: הופעות של זמרים המזוהים עם אסד מבוטלות בזו אחר זו

לאחר חילופי השלטון בסוריה, אלה שנקטו יוזמה ראשונים בדרישת האחריות אינם בתי משפט זרים ולא גופי חקירה בינלאומיים, אלא אזרחים מן השורה שתלשו כרזות הופעה.

לפי דיווח של France 24 מה-12, במהלך הקיץ השנה הופעותיהם של מספר זמרים סורים, שלפי הטענות תמכו במשטר אסד שהודח, בוטלו בזו אחר זו. בעיר חומס שבמרכז הארץ הופיעו ברחובות פעולות חרם נגד הזמרים מוחמד אסכנדר (Mohamad Iskandar) וחוסאם ג'ניד (Hossam Jneed) – תושבים תלשו ישירות כרזות שעליהן פרטי ההופעה שלהם, וגינו בפומבי את הקשר של אמנים אלה למשטר בעבר. אחד המוזיקאים פרסם הצהרת התנצלות בעקבות הלחץ.

France 24 ציינה במקביל כי מספר ההופעות הספציפי שבוטל, מידת הקשר של הזמרים למשטר אסד, וההקשר המדויק של ההתנצלות הפומבית, טרם פורסמו בפירוט רב יותר.

חישוב החשבונות מהרחוב, ללא הרשאה של גוף בינלאומי כלשהו, הוא קטן בהיקפו, אך משקף בבירור שאלה מרכזית בתקופת המעבר של השלטון בסוריה: מי ידרוש את האחריות מאלה שעמדו לצד העריצות?

במשך למעלה מעשור, הלחץ שהפעילו כוחות חיצוניים על משטר אסד – סנקציות, בידוד דיפלומטי ואף התערבות צבאית – נתפס באופן נרחב כבלתי מספיק בדרישת אחריות על פשעי המשטר. כעת, כאשר הסורים מתחילים ביוזמה עצמית לחישוב חשבונות עם אנשי עולם התרבות ששיתפו פעולה עם המשטר, פעולת האחריות העצמאית מלמטה חושפת עובדה שהושתקה זמן רב: אחריות אמיתית מעולם לא הצריכה המתנה לרשות של כוחות חיצוניים.

דיווחה של France 24 לא הזכיר אם לאמנים המואשמים ניתנה הזדמנות להגן על עצמם, ולא הזכיר את קיומם של מנגנוני בדיקה עצמאיים. הגבולות המדויקים של "הקשר למשטר" לרוב מעורפלים ופוליטיים – פער זה ימשיך להוות אתגר בתהליך שיקום שלטון החוק בסוריה: כיצד להבחין בין אשמה לשתיקה, וכיצד להתייחס למי שחזר בו, יהיו קריטיים יותר מהופעה אחת שבוטלה.

אולם המעשה עצמו של תלישת חומרי התעמולה על ידי אזרחים מהווה עדיין אות פוליטי שאסור להתעלם ממנו – הוא מעיד כי החברה הסורית אינה מוכנה להעניק לשותפי המשטר הקודם כבוד מחדש בשם האמנות, לפחות לא ללא תנאים.