איראן מציעה לתווך בין סעודיה לחות'ים; מוגבלות שיתוף הפעולה הביטחוני בסגנון אמריקאי מאכזבת את ריאד
לפי דיווח אל-ג'זירה, שר החוץ האיראני שוחח ביום ראשון עם שר החוץ הסעודי, ואיראן הציעה לתווך בין סעודיה לחות'ים בשיחות. ההצעה מגיעה על רקע מתקפת סוף השבוע על שדה התעופה של ריאד שגרמה למותם של 14 בני אדם, הסלמה במלחמת תימן, לחץ אמריקאי על איראן באמצעות חסימה, ואי-נחת גוברת של סעודיה מהמעורבות המוגבלת של ארצות הברית.
לפי דיווח אל-ג'זירה, שר החוץ האיראני עבאס עראגצ'י שוחח ביום ראשון בטלפון עם נסיך פייסל בן פרחאן אאל סעוד, שר החוץ הסעודי. זהו הקשר הישיר ברמה הגבוהה הראשון שדווח בפומבי בין השניים מאז שהחות'ים, הנתמכים על ידי איראן, הגביעו את מתקפותיהם על סעודיה. ההצהרה שפרסם לאחר מכן משרד החוץ האיראני ציטטה את עראגצ'י, שאמר כי ההתעקשות על המסלול הצבאי תוך התעלמות מפתרון מדיני "רק תסבך עוד יותר את המצב", והציעה כי טהראן מוכנה לתווך בין סעודיה לחות'ים בתימן.
שיחת הטלפון התקיימה לאחר שורה של מתקפות על שדה התעופה הבינלאומי חאלד בריאד במהלך סוף השבוע. לפי נתוני סעודיה שצוטטו על ידי אל-ג'זירה, שתי המתקפות בשבת ובראשון גרמו למותם של 14 בני אדם ולפציעתם של יותר מ-300. ההרוגים כוללים אזרחים זרים מבנגלדש, פקיסטן ופלסטין — את מחיר האנושי של הסכסוך נושאים עובדים רגילים ממדינות שלישיות, ולא המרכזים הפוליטיים שיזמו או מימנו את המלחמה. אל-ג'זירה דיווחה כי המתקפות שיבשו גם את טיסות המסחר, העסקים ובתי הספר בריאד, מה שמדגיש את ההשלכות הכלכליות והאזרחיות הזולגות של הסכסוך.
בשדה הקרב בתימן עצמה מתרחשת הסלמה חדה. הכוחות הממשלתיים המוכרים הבינלאומית של תימן הכריזו ב-4 באוקטובר על תחילת "מבצע שחר תימן", בניסיון להפוך את ההתקדמות הטריטוריאלית של החות'ים בבירה צנעא ובאזורים נוספים בזמן האחרון; לפי דיווח אל-ג'זירה, כוחות הממשלה הנתמכים על ידי סעודיה התקדמו עד לאזור מצר באב אל-מנדב, הציר החיוני לשיט הבינלאומי. עם זאת, הגרסאות של שני הצדדים לגבי ההתקדמות בשדה הקרב סותרות זו את זו וקשה לאמתן באופן עצמאי. האנס גרונדברג, שליח האו"ם לתימן, הזהיר ביום שישי כי תימן חזרה למצב של "מלחמה מלאה", וכי האזרחים נושאים את הנטל העיקרי של המתקפות.
הכוח המניע האמיתי מאחורי המפנה הדיפלומטי הזה אינו ניתן להפרדה מהרקע של הלחץ האמריקאי על איראן. הניתוח של אל-ג'זירה הצביע על כך שאיראן סובלת מלחץ כלכלי משמעותי בעקבות החסימה האמריקאית; במקביל, הקואליציה הצבאית בהנהגת סעודיה מאז 2015 לא השיגה את יעדיה הצבאיים במשך עשור. דובר משרד החוץ האיראני, אסמאעיל באע'י, אמר ביום שני במסיבת עיתונאים כי הסכסוך משרת את האינטרסים של ישראל, כי פתרון משא ומתן מסגרתי עדיף על המשך פעולה צבאית, וכי "אנחנו בהחלט לא רוצים שהעוינות והמלחמה בין שתי מדינות אסלאמיות תמשיך".
סדקים עמוקים יותר מופיעים בין ריאד לוושינגטון. אנדריאס קריג, אנליסט ביטחון המזרח התיכון בקינג'ס קולג' בלונדון, אמר לאל-ג'זירה: "ריאד הולכת ומודאגת יותר מהתלות בוושינגטון, מאוכזבת מהנכונות המוגבלת של ארצות הברית למעורבות בעניין תימן, וגם אינה רוצה להסתמך שוב על איחוד האמירויות". הוא הצביע על כך שאיראן רואה הזדמנות — "להראות שמגע עם טהראן יכול להציע דברים ששותפויות הביטחון המסורתיות של סעודיה מתקשות לספק". לפי הדיווח של אל-ג'זירה, איראן יוצאת ביוזמה מתוך כוונה לנצל את הפער הזה: להשיג משא ומתן בנושא מצר הורמוז, הסרת סנקציות, וארכיטקטורת ביטחון אזורי רחבה יותר.
נגאר מוטזאווי, חוקרת בכירה במרכז הוושינגטון למדיניות בינלאומית, שרטטה בפני אל-ג'זירה את היעד הפוליטי הרחב יותר של איראן: "ביטחון אזורי לא יכול להיות מחולק. סעודיה לא יכולה מצד אחד להיות מוגנת מפני מתקפות, ומצד שני לאפשר לאיראן ולבעלי בריתה להמשיך לספוג לחץ צבאי וכלכלי". היא מאמינה כי טהראן מבקשת להגיע עם ארצות הברית ועם שותפותיה באזור להסדר של אי-תוקפנות בלתי רשמי, שיכסה חזיתות רבות כולל תימן ולבנון, ולא רק מסגרת דו-צדדית אמריקאית-איראנית.
בשאלת השליטה האפקטיבית של איראן על החות'ים, קיים פיצול ברור בין האנליסטים. מוטזאווי טוענת כי לאיראן "יש השפעה על קבלת ההחלטות של החות'ים אך לא שליטה"; קריג, לעומת זאת, מדגיש כי "אנצאר אללה אינו סוכן פשוט שממתין להוראות מאיראן", שלהנהגתו יש שאיפות פוליטיות משלה, שהיא רואה עצמה כשחקן צבאי אזורי, ושהרווחים הטריטוריאליים האחרונים חיזקו לדעתה את עמדתה במשא ומתן. הוא מזהיר כי הדבר אומר שגם אם איראן תאפשר את המשא ומתן, היא לא תוכל לצוות על החות'ים למסור שטחים שכבשו באזור מוקה או מצר באב אל-מנדב. קריג אומר במישרין: "ההצעה של עראגצ'י היא ניסיון למצב את איראן כפותרת של משבר, כאשר איראן עצמה היא אחת מאלה שממשיכים את המשבר".
בין אם התיווך הזה יתורגם להפסקת אש מהותית או לא, האירוע עצמו חשף את הא-סימטריה בתוך ארכיטקטורת הביטחון של המפרץ: מצד אחד איראן הנושאת זמן רב את הסנקציות והחסימה האמריקאיות ומחפשת נכסים דיפלומטיים, ומצד שני סעודיה שהשקיעה סכומי עתק ברכישת ביטחון בסגנון אמריקאי רק כדי לגלות שוושינגטון לא מוכנה להתערב בעומק; בתווך נמצאים 14 אזרחים זרים מבנגלדש, פקיסטן ופלסטין, ואזרחים תימנים שנזרקים שוב ושוב ל"מלחמה מלאה" ללא קול.
אין עדיין תגובות. התחילו את הדיון.