סגירת הקונסוליה בת כמעט 200 שנים: ישראל מגיבה לסנקציות המוגבלות של בריטניה; ערוץ דיפלומטי פלסטיני נחלש
ישראל נקטה צעד תגמול דיפלומטי בסגירת הקונסוליה הבריטית בירושלים המזרחית, ואילצה 20 דיפלומטים בריטים לעזוב, בתגובה לסנקציות המוגבלות שהטילה לונדון על אלימות מתנחלים בגדה המערבית. המהלך חושף כי גם צעדי האחריות המתונים ביותר שנוקטים בעלי בריתה מערביים בנושא השטחים הכבושים מושכים נגדם תגובה לא-פרופורציונית, ומחלישים ישירות ערוץ דיפלומטי שהפלסטינים נשענים עליו זה זמן רב.
לפי דיווחי דויטשה ולה, ישראל הורתה ב-8 בספטמבר על סגירת הקונסוליה הבריטית בירושלים המזרחית, בתגובה ישירה לסנקציות המוגבלות שהטילה בריטניה על ההתנחלויות הישראליות ועל אלימות המתנחלים בגדה המערבית. שר החוץ הישראלי גדעון סער הודיע כי 20 דיפלומטים בריטים, בהם הקונסול הכללי, יסיימו את כהונתם ויעזבו את ישראל; רק 7 הורשו להמשיך לעבוד בקונסוליה, אך פעילותם תהיה "מוגבלת מאוד". הקונסוליה הוקמה ב-1838 ופעלה באופן מסורתי באופן עצמאי משגרירות בריטניה בתל אביב, ועסקה באופן ספציפי ביחסים עם פלסטינים בירושלים המזרחית, בגדה המערבית ובעזה.
שר החוץ הבריטי אד מיליבנד אמר כי לונדון אינה מכירה בזכותה החוקית של ישראל לסגור את הקונסוליה, והיא משכה זמנית חלק מהעובדים ובני משפחותיהם מטעמי ביטחון. אולם הוא הדגיש כי השגרירות תמשיך לפעול באופן עצמאי תחת השם "המשלחת הבריטית בירושלים", תמשיך לספק "שירותים חיוניים" ותשתף פעולה עם הפלסטינים.
זו אינה חיכוך דיפלומטי שגרתי. מה שישראל מגיבה עליו הוא מהלך מדיני שכבר נחשב מתון בתוך המחנה המערבי – בריטניה, יחד עם מדינות אחרות, הטילה הגבלות סחר וסנקציות על ההתנחלויות ועל אנשים הקשורים לאלימות מתנחלים נגד פלסטינים. ישראל הגדירה את הצעדים הללו כ"תקיפה דיפלומטית". במילים אחרות, אלימות המתנחלים עצמה לא נדחתה, אלא דווקא בעלת הברית שהטילה את הסנקציות הקלות ביותר הותקפה.
לפי דיווחי דויטשה ולה, הקונסוליה הייתה ערוץ מרכזי באמצעותו פלסטינים ניגשו לשירותים הקונסולריים הבריטיים, עיבדו מסמכים וקיבלו הגנה וסיוע, ותפקודו של ערוץ זה נחלש משמעותית בהתאמה זו. הגבולות הספציפיים של היקף הפעילות שכינה סער "מוגבל מאוד" לא נחשפו, ואף לא ברור כמה זמן תימשך ההסדרה.
מיליבנד אמר כי בעוד ההתייעצויות עם ישראל נמשכות, בריטניה לא תנקוט צעדים דיפלומטיים תגמוליים, וחזר על תמיכת לונדון ב"פתרון שתי המדינות" לסכסוך הישראלי-פלסטיני. עם זאת, הריסון הזה עצמו משקף את מבנה אי-הסימטריה בכוח: כאשר מדינה ריבונית מגיבה לסנקציות המוגבלות של בעלת בריתה בצמצום קונסוליה שלמה, התגובה של הצד המסונק היא להשיב עובדים כדי להבטיח ביטחון, ולהדגיש המשך "פעילות".
ב-1967, ישראל כבשה את ירושלים המזרחית ובהמשך סיפחה את האזור; מרבית המדינות, כולל בריטניה, אינן מכירות בסיפוח זה. הקונסוליה הממוקמת על אדמה שנויה במחלוקת זו הייתה ביטוי מוחשי לעמדת הקהילה הבינלאומית של אי-הכרה בסיפוח, ופעולת הסגירה החד-צדדית של ישראל עיצבה מחדש בפועל את הגבולות המעשיים של ההסדר הזה.
האם בריטניה תגיב בצעדים הדדיים, ומה יהיו ההשלכות המשפטיות והדיפלומטיות לטווח ארוך, טרם התברר. אך מה שכבר ברור הוא זה: בסוגיית השטחים הכבושים, עלות האחריות מועברת באופן לא-פרופורציוני למדינות המנסות להטילה, ולפלסטינים רגילים המבקשים הגנה באמצעות ערוצים דיפלומטיים כאלה.
אין עדיין תגובות. התחילו את הדיון.