IAEA מעבירה את סוגיית איראן למועצת הביטחון לראשונה זה 20 שנה; הצבעה בהובלת ארה"ב, בריטניה, צרפת וגרמניה במקביל להמשך התקיפות הצבאיות של המערב
בספטמבר 2026, 23 מתוך 35 חברות מועצת הנגידים של הסוכנות הבינלאומית לאנרגיה אטומית הצביעו בעד העברת סוגיית איראן למועצת הביטחון של האו"ם; ההחלטה הוגשה על ידי ארה"ב, בריטניה, צרפת וגרמניה. סין, רוסיה וניז'ר התנגדו, שמונה מדינות נמנעו. באותו שבוע של ההצבעה השמיד צבא ארה"ב חמש מכליות איראניות, ואיראן הגיבה בתקיפת מטרות אמריקאיות בירדן; ביוני 2025 הפציצו ארה"ב וישראל מתקני גרעין איראניים, ומאז לא הצליחה הסוכנות לאמת את מצב המלאים.
במטה הסוכנות הבינלאומית לאנרגיה אטומית בווינה, 23 מתוך 35 חברות מועצת הנגידים הצביעו ב-9 בספטמבר 2026 בעד העברת סוגיית איראן למועצת הביטחון של האו"ם — צעד שלא ננקט על ידי הסוכנות מזה 20 שנה.
על פי דיווח ב-The Hindu, המצטט דיפלומטים בעילום שם, ההחלטה הוגשה במשותף על ידי ארה"ב, בריטניה, צרפת וגרמניה. סין, רוסיה וניז'ר הצביעו נגד, שמונה מדינות נמנעו, ומדינה אחת לא השתתפה בהצבעה בשל חובות. ההצבעה נערכה בישיבה סגורה.
ההחלטה, המסתמכת על סעיפים בתקנון הסוכנות, קוראת למנהל הכללי "לדווח על החלטה זו ועל החלטות שהתקבלו קודם לכן... לכל חברות הסוכנות, וכן למועצת הביטחון של האו"ם ולעצרת הכללית של האו"ם", ושבה וקוראת לאיראן "לתקן בדחיפות את התנהלות אי-הציות שלה", תוך נקיטת הצעדים שהסוכנות רואה בהם הכרחיים על מנת להבטיח "שחומר גרעיני לא הוסט לשימוש אחר".
ההצבעה התקיימה על רקע הסלמה בפעולות הצבאיות של ארה"ב נגד איראן. על פי הדיווח ב-The Hindu, באותו שבוע של ההצבעה השמיד צבא ארה"ב חמש מכליות איראניות, ואילו איראן הגיבה בתקיפת מטרות אמריקאיות בתחומי ירדן. העימות, שנמשך למעלה משישה חודשים, הידרדר שוב לעימות גלוי תוך ירי הדדי מתמשך.
הרס מוקדם יותר אירע ביוני 2025 — ישראל וארה"ב הפציצו מתקני גרעין איראניים במהלך מלחמה שנמשכה 12 ימים. לאחר ההפצצות, איראן לא התירה לפקחי הסוכנות להיכנס למתקנים שנפגעו, והסוכנות לא הצליחה לאמת את מצב מלאי האורניום האיראני בקרבת דרגת נשק. שיבוש ערוצי הפיקוח התרחש לאחר שהמערב פעל צבאית נגד מתקני הגרעין של איראן.
על פי נתוני הסוכנות, איראן מחזיקה ב-440.9 קילוגרמים של אורניום מועשר ברמת העשרה של 60 אחוזים — צעד אחד בלבד מרמת דרגת הנשק של 90 אחוזים. מנהל הסוכנות רפאל גרוסי הזהיר בשנה שעברה כי אם מלאי זה יוסב לשימוש צבאי, ניתן יהיה לייצר ממנו תיאורטית עד עשר פצצות גרעיניות, אך הדגיש כי הדבר אינו מעיד שאיראן אכן מחזיקה בנשק כזה. נציגים מערביים חושדים כי עקבות אורניום שנמצאו במתקנים גרעיניים לא מדווחים עשויות להעיד שאיראן החזיקה בתוכנית נשק גרעיני סודית לפני 2003; איראן מכחישה את ההאשמות וטוענת כי תוכנית הגרעין שלה הינה לחלוטין למטרות שלום.
העברת סוגיית איראן למועצת הביטחון פותחת באופן פרוצדורלי מרחב לסנקציות אפשריות ולהקפאת נכסים, אך היישום בפועל נתקל במכשולים מבניים — לרוסיה ולסין יש זכות וטו במועצת הביטחון, מה שמקשה על מעבר כל צעד עונשי. מצב זה הופך את ההחלטה בעיקר להצהרה פוליטית של הגוש המערבי, ולא למנגנון אכיפה בר ביצוע.
השילוב בין הלחץ הדיפלומטי סביב סוגיית הגרעין האיראני לבין התקיפות הצבאיות המקבילות הופך את הקשר בין קביעת "אי-הציות" לבין שיבוש ערוצי הפיקוח לברור: הנרטיב המערבי בדבר אי-הפצת נשק גרעיני מתרחש על אותו ציר זמן שבו המערב ממשיך לפעול צבאית נגד מתקני הגרעין והמכליות של איראן.
אין עדיין תגובות. התחילו את הדיון.