«Made in Senegal»: הגיטריסט מבנין כותב את “שער הלא־חוזר” ב־Orchestra Baobab

לפי דיווח אג׳נס פרס שפורסם ב־Africanews, להקת Orchestra Baobab מסנגל עומדת להוציא את «Made in Senegal». זהו אלבום השירים החדש הראשון של הלהקה כמעט בעשור. הוא כולל 12 רצועות, כמחצית מהן יצירות חדשות, ורובן לא נכללו קודם ברפרטואר הלהקה. היצירה ממשיכה את משלצב הקול של הלהקה, שבמסגרת מיזוג אפריקה–קובה נשזרים זה בזה מוזיקת גריוט וולוף, רומבה קונגולזית, מבלאק סנגלאי וג׳אז.

ראשית, האלבום מציג את חילופן הדורות בסגנון האמנותי ובהמשכיותה. Orchestra Baobab נוסדה ב־1970, שלטה במועדוני הלילה ובשידורי הרדיו בדקר, ובהמשך השנים פסקה פעילותה לתקופה; בתחיל המאה ה־21 היא חזרה לפעול וזכתה להכרה בינלאומית. רוב חברי ההרכב הנוכחי הם בני 30 ו־40; הזמרת Korka Dieng הצטרפה ב־2023 והיא האישה הראשונה והיחידה בהרכב. גיטריסט היסוד Barthelemy Attisso נפטר ב־2021; הזמרים ונהגני הכלי ההקשה Balla Sidibe ו־Rudy Gomis נפטרו אחד אחרי השני בתחיל שנות ה־2020; והסקסופוניסט Issa Cissokho כבר נפטר קודם לכן. האלבום הקודם של שירים חדשים, «Tribute to Ndiouga Dieng», הוצא ב־2017 והקדיש אף הוא לחבר היסוד שנפטר. המסורת כאן אינה סיסמה מופשטת אלא מתגלמת בשאלות מי מחליף את מי, מי ממשיך לנגן ואילו שירים מחדש נוצרים.

Dieng אמרה לאג׳נס פרס כי היא והמוזיקאים הצעירים האחרים מביאים כל אחד סגנון אישי, ובה בעת שואפים “לשמר את המקוריות שהביאה את הלהקה האגדית להיות מה שהיא היום”. המקוריות שהיא מדברת עליה אינה הקפאת הקול הישן, אלא מאפשרת לחברי ההרכב החדשים להשאיר חותמת אישית מזהה בתוך ההיסטוריה המשותפת. עבור להקה שמאבדת באופן מתמשך את חבריה הוותיקים, חילופן הדורות הוא האתגר האמנותי המרכזי של האלבום.

את השאלה ההיסטורית מביא לקדמת הדיון «Wida». את היצירה כתב הגיטריסט הראשי בן ה־37 Bolero Lagratte, והיא מפנה ישירות אל נמל העבדים ההיסטורי בשם Wida בבנין, מדינת הולד שלו, כמו גם אל “שער הלא־חוזר” ששם. Lagratte הוא חבר ההרכב החדש בעל הוותק הארוך ביותר, והחליף את גיטריסט היסוד Attisso שנפטר ב־2021. היסטוריית סחר העבדים מוצבתת אפוא בהפניות המפורשות של שם היצירה ותוכנה. זיכרון זה מובא לתוך יצירתה הנוכחית של הלהקה הסנגלאית בידי יוצר שנולד בבנין. הוא אינו יכול למחוק את האלימות המבנית שהותיר סחר העבדים, אך הוא משנה את השאלה מי זכאי להציב את הזיכרון הזה: Lagratte אינו רק מספק לחוץ צבעון “אפריקאי”, אלא גם מכריע כיצד ההיסטוריה שלו עצמו תיכנס ליצירה עכשווית.

עוד יצירה חדשה באלבום, «Gorgorlou», נכתבה על ידי נהגן הטרומבון והסקסופון הטנור Wilfried Zinsou. המילה «Gorgorlou» מציינת בוולוף אדם שמתאמץ לפרנס את עצמו ולעבוד קשה למחייתו. כאשר «Wida» מפנה את המבט אל נמל העבדים ואל העקבות הגאוגרפיים שהותירה ההגירה הכפויה, «Gorgorlou» מחזיר את ההיסטוריה הגדולה אל מצבי החיים היומיומיים של אדם רגיל.

Zinsou מכנה את Orchestra Baobab אוצר ממלכתי. הוא אמר לאג׳נס פרס: “אנשים מכירים את סנגל דרכנו, ואנחנו מביאים אליהם את התרבות הסנגלאית. מי שאינו מכיר את סנגל רואה את המדינה דרך Orchestra Baobab.” הדברים מלמדים שהלהקה אינה מסתפקת בייצוא קצבים, אלא רוצה גם להשתתף בהסברת המדינה. סבבי הופעות מחוץ לדקר מביאים את ההגדרה העצמית של הלהקה כמייצגת סנגל אל מרחבי התפוצה הבין־לאומית.

בין “שער הלא־חוזר” שב־«Wida» לפרנסת היום־יום שב־«Gorgorlou», Orchestra Baobab אינה מותירה תווית של “מסורת אפריקאית” נטויה, אלא ביטוי היסטורי שעדיין נוצר: יוצר מבנין מביא לתוך המרחב הסנגלאי את זיכרון סחר העבדים של מדינתו, וחברים צעירים ממשיכים להחליט, לאחר מותם של הדור הקודם, כיצד המוזיקה תתנגן.