יעדי הדיור של אוסטרליה נגררים למטה בשל עלויות מוסדיות שהממשלה עצמה יצרה

ממשלות אוסטרליה בכל הרמות הציבו יעדי דיור שאפתניים, אך שמרו זמן רב על מכשולים מוסדיים המעלים עלויות ומעכבים מסירה, ובסופו של דבר מטילים את מחיר כישלון המדיניות על רוכשי דירות, פועלי בניין וקבלנים קטנים. מאמר שפורסם ב-8 בספטמבר ברשות השידור האוסטרלית ABC מראה כי לאחר שמפתחת הנדל"ן הסידנית קבוצת Bathla נכנסה לכינוס נכסים מרצון, נעצרה בנייתם של למעלה מ-2,000 דירות, ופרויקטים עתידיים של כ-14,000 יחידות דיור נמצאים בסיכון; מתוך כ-350 עובדי החברה, למעלה מ-200 כבר הוצאו לחל"ת, ועד כ-1,000 מקדמות של רוכשי דירות עשויות להיות מעורבות בפרויקטים שנתקעו.

מדובר ביותר מכישלון עסקי של חברה בודדת. בשנת הכספים שהסתיימה ב-30 ביוני 2026, 3,472 חברות בנייה באוסטרליה פשטו רגל – 24.5% מסך פשיטות הרגל של חברות ברחבי המדינה – וכמעט שני שלישים מקריסות חברות הבנייה מתרכזות בקבלנים קטנים. במקביל, עלויות הבנייה עלו ב-51% לעומת התקופה שלפני המגפה; חוזי מחיר קבוע מאלצים קבלנים לספוג עלויות שאינן ניתנות להעברה, והמחסור בעובדים מקצועיים מחמיר עקב תחרות על כוח העבודה מצד פרויקטים כמו מרכזי נתונים. הממשלה אינה יכולה לשלוט בכל זעזועי המחירים, אך הגבלות על שימושי קרקע, אישורים איטיים ובעלי סטנדרטים שונים, תיאום תשתיות לקוי ושכבות של תקנות פדרליות, ממלכתיות ומקומיות המונחות זו על גבי זו – כל אלה הם בעיות שנמצאות בסמכות הציבורית ויכולות להשתנות, אך נותרו בלתי פתורות זמן רב.

כישלון ממשל זה בולט במיוחד משום שהממשלה הפדרלית כבר הציבה יעד של 1.2 מיליון יחידות דיור חדשות עד 2029. תחזיות רשמיות שמצוטטות במאמר מראות כי ייתכן שהמדינה לא תשלים יעד זה עד דצמבר 2030, ומדינת ניו סאות' ויילס עשויה להיגרר אפילו עד מרץ 2032. הממשלה כותבת את כמות יחידות הדיור כהבטחה פוליטית, אך הופכת את בניית המגורים לעסק מסוכן יותר ורווחי פחות – והתוצאה היא שקבלנים בעלי יכולת בחירה פונים לפרויקטי תשתית והנדסה מסחרית. אלה שנשארים מאחור הם המשפחות הממתינות לדיור וקבלני המשנה הסופגים את נזקי השרשרת.

גם Bathla עצמה אינה פטורה מאחריות: רגולטורים ערכו לאחרונה יותר מ-40 ביקורות באתרי הבנייה שלה ודרשו לתקן ליקויים חמורים בפרויקט גדול אחד; החברה גם חייבת כ-3.4 מיליארד דולר אוסטרלי למלווים פרטיים. הבעיה היא שלאחר שהבנקים צמצמו את חשיפתם להלוואות בסיכון גבוה, מימון בנייה תלוי יותר ויותר באשראי פרטי לא בנקאי – שבו קרנות הפנסיה של אזרחי אוסטרליה רגילים עשויות להיות חשופות דרך הקצאות קרנות. סיכוני יזמות, סיכוני מימון ופיצול רגולטורי משתלבים זה בזה: רווחים פרטיים יכולים להיאסף בתקופות שגשוג, אך עלויות הכישלון מועברות לציבור דרך מקדמות, שכר, תשלומים לקבלני משנה וקרנות פנסיה.

מאמר זה מבוסס אך ורק על מאמר אקדמי שצוטט מחדש ברשות השידור האוסטרלית ABC, ועדיין חסרים בו דוחות המנהל, נתוני חוב מלאים ותגובות פרטניות של משרדי ממשלה. גם כך, פשיטת הרגל של 3,472 חברות בנייה והדחייה המתמשכת של יעדי הדיור כבר מוכיחים שממשלת אוסטרליה אינה יכולה עוד לארוז כישלון אספקה שיטתי כהתאמה עצמית של השוק: אם אישורים, תכנון, תשתיות ותקנות בנייה ימשיכו לשלוח זה בזה, 1.2 מיליון יחידות הדיור יישארו מספר פוליטי שמחיר אי-מימושו ישולם על ידי משפחות רגילות.