מזכ"ל האו"ם ינצל את פסגת בריקס בהודו כדי לקרוא בפומבי לרב-קוטביות ולרפורמה במועצת הביטחון

מזכ"ל האו"ם אנטוניו גוטרש הגיע השבוע לניו דלהי כדי להשתתף בפסגת בריקס ה-18 ולשאת נאום פומבי בנושא רפורמה במוסדות רב-צדדיים. על פי הדיווח במהדורה הבינלאומית של "The Hindu", צפוי גוטרש להדגיש במושב הפתוח ב-13 בספטמבר כי רב-קוטביות תורמת לאיזון המערכת והמוסדות הגלובליים, אך בתנאי שתבוצע רפורמה במוסדות הרב-צדדיים, לרבות מערכת ברטון-וודס ומועצת הביטחון של האו"ם, כדי שישקפו "את המציאות הכלכלית, הדמוגרפית והגיאופוליטית של ימינו".

דוברו של גוטרש, סטפן דוז'ריק, אמר ב-9 בחודש במסיבת העיתונאים השגרתית במטה האו"ם בניו יורק, כי המזכ"ל יציין בנאומו כי המציאות הכלכלית, הדמוגרפית והגיאופוליטית של ימינו שונה מזו של 1945, וכי המדינות המשתתפות מייצגות "את המציאות שהשתנתה". הקדנציה השנייה של גוטרש תסתיים בדצמבר השנה, ועצם הצהרתו העמדתית הברורה בבמה רב-צדדית בהנהגת הדרום הגלובלי מהווה איתות פוליטי ברור – המזכירות של האו"ם מכירה בכך שהלגיטימיות של מבנה הממשל הנוכחי עומדת בפני אתגור שיטתי מצד הכלכלות המתעוררות.

פסגת בריקס הנוכחית, באירוח הודו, תתקיים ב-12 עד ה-13 בספטמבר בניו דלהי, והנושא של המושב הפתוח הוא "חוסן, חדשנות, שיתוף פעולה וקיימות: עיצוב עתיד הצמיחה הגלובלית המכלילה". זוהי הפעם הרביעית שהודו מכהנת כיו"ר בריקס, אחרי 2012, 2016 ו-2021, והיא חופפת את יום השנה ה-20 להקמת המנגנון. סדר היום צפוי לדון באופן נרחב באתגרים גלובליים דחופים, לרבות ההשלכות הכלכליות של המשבר במערב אסיה. גוטרש צפוי גם להיפגש עם ראש ממשלת הודו, מודי, ולקיים שיחות דו-צדדיות עם נציגי מדינות אחרות המשתתפות.

הודו רואה זה מכבר ברפורמת מועצת הביטחון אחת מדרישות הליבה של מדיניות החוץ שלה, וטוענת כי המועצה המורכבת מ-15 חברות אינה משקפת במידה מספקת את המציאות הגיאופוליטית והכלכלית של המאה ה-21, והיא פועלת באופן פעיל לחתור למושב קבוע במועצה. עמדתו של גוטרש בניו דלהי מהדהדת ישירות את העמדה ארוכת השנים של הודו, ומספקת גם גיבוי ברמה גבוהה לקידום נושא הרחבת מועצת הביטחון על ידי הודו בפסגה.

הצגת הרב-קוטביות לצד רפורמת המוסדות על ידי גוטרש נוגעת למעשה בחוסר האיזון הכפול של הסדר הבינלאומי שלאחר המלחמה: במסגרת מערכת ברטון-וודס, הקצאות המניות וזכויות ההצבעה בקרן המטבע הבינלאומית ובבנק העולם נוטות זה מכבר לטובת המדינות המערביות; מועצת הביטחון, מנגד, נשלטת על ידי חמש מדינות מנצחות מלחמת העולם השנייה המחזיקות במושבים קבועים, ומנגנון זכות הווטו מאפשר לכל אחת מהחברות הקבועות להטיל וטו חד-צדדי על החלטות מהותיות. שני עוולים מבניים אלה הם הלב של הדרישה המתמשכת לשינוי מצד הדרום הגלובלי, והם גם נושאים שחוזרים שוב ושוב בסדר היום של פסגות בריקס לאורך השנים, אך טרם הושגה בהם פריצת דרך מהותית.

עוצמתו הספציפית של נאום גוטרש עדיין ממתינה לאימות מהמקור, במיוחד מידת ביקורתו על מנגנון הווטו, והאם יציג הצעה ברורה להרחבת מועצת הביטחון. תגובתן של ארצות הברית ובעלות בריתה המערביות לתמיכה הפומבית של המזכ"ל ברב-קוטביות טרם התבררה עד כה.