"הבית האדום" וכה בפרס ראש הממשלה האוסטרלי לספרות: בחינת מעגל הרג ילידים בידי המשטרה והאליות הקולונילית

היציה הלא-בדיונית של העיתונאית האוטרלית קייט ויילד, "הבית האדו" (The Red House), זכתה בפרס ראש הממשלה לספרות לשנה זו בקטגוריית היצירה הלא-בדיונית, על פרס בסך 80 אלף דולר אוסטרלי. לפי דיווח של תאגיד השידור האוסטרלי (ABC News), חבר השופטים הגדיר את היצירה, המתמקדת באירוע הירי של שוטר מהטריטוריה הצפונית בצעיר בן ה-19 משבט הוואפיי, קומנג'אי ווקר, ב-2019, כטקסט מפתח לבחינת הפערים הממלכתיים, עומק הטראומה הקולויאלית ומעגל האלימות הממלכתית.

ויילד עוסקת זה מכבר בסויות הנוגעות לילידים. בספרה היא משחזרת בפירו את האירוע שהתרחש בנובמבר 2019 ביואנדוו שבטריטוריה הצפונית: כאשר שוטרים הגיעו לביתה של סבתו של ווקר לבצע מעצר, דקר ווקר את כתפו של כרי ולף, שהיה אז שוטר זוטר, בעזרת מספריים רפואיים. רולף ירה מיד שלוש יריות, ווקר מת כעבור שעה של מעצר. שלושה ימים קודם לכן, ווקר היה מבוקש בחשד שאיים בגרזן על שני שוטרים מקומיים.

אירוע הירי עורר תגובה חריפה בקהילות היליים. לפי דיוו של ABC News, למעלה מאל בני אדם השתתפו בעצרת "צדק עבור ווקר" באליס פרינגס, והסיסמה "Justice for Walker" רוססה על שלטי הדרך המוילים ליואנדומו. הזעם הקולקטיבי הזה קדם בכשישה חודשים לגל הגלובלי של "חיי שחורים חשובים" שעוררה הריגתו של האמריקאי השחור ג'ורג' פלויד.

במרץ 2022, רולף זוכה מאשמת רצח לאחר משפט בן שישה שבועות בדרווין. שלו שנים לאחר מכן, ביולי 2025, החוקר הרשמי של הטריטוריה הצפונית פרסם את מסקנות חקית נסיות המוות, וקבע כי לרולף הייתה נטייה גזענית, וציין כי לא ניתן לשלול שגיתו הייתה "אחת הסיבות למותו של ומנג'אי". רולף פוטר לאחר מכן ממשטרת הטריטוריה הצפונית.

בראיון ל-ABC Arts אמרה ויילד כי היא היססה זמן ב אם לכתוב את הספר. היא דנה בכ שוב ושוב עם חברים ילידים ולא-יידים — בשאלה האם, כאישה לבנה, ממעמד הביניים ובגיל העמידה, אוי שהיא תיקח על עצמה את כתית הנוא הזה. בסופו של דבר הי החליה לכתוב, בנימוק ש"למסגר את האירוע כ'סיפור של יליים' הו בעצמו חלק מהבעיה". היא ניסחה זאת כך: "זה היה שור לבן שירה למוות במר ווקר, ולכן הסיפור הזה הו גם יפורה של אוסטרליה הלבנה, וגם סיפורה של אוטרליה השחורה."

מבחינה מבנית, שאבה ויילד השראה מתפיסת הזמן הילידית של "Everywhen" (ההווה הנצחי) — שבו עבר, הווה ועתיד מתרחשים בו-זמנית. באמצעות כך היא שוברת את הסיור הליניארי, ומאפשרת לקטעי אליות מההיסטוריה להשתקף זה בזה עם האירועים בהווה, ובכך ושפת כיצד האלימות בין המשטרה ליידים נראית כאילו היא חוזרת על עצמה במעגליות. היא אומרת: "מה שמתרחש נוא על בו את רוחות הרפאים של העבר."

בנימוי חבר השופטים נכתב כי החקירה של ויילד היא "בורת ולא נרתעת", וכי היא "בוחנת את הפערים הממלכתיים, את עוקה של הטראומה הקולויאלית, ואת המעגל הנורא של אלימות ממלכתית וביטול האנושיות שהפך את העיות בספר לאפשרי, וכמעט בלתי נמנע". חבר השופטים כינה בו-זמנית את הספר "בעל חמלה עמוקה... מדויק וחיוני לשיח לאומי מתמשך".

ויילד הביעה תחושת "הלם וגאוו" על הזכייה. "זה באמת גורם ל להרגיש מאות," אמרה, "אנשים אכפת להם מהנושא הזה, וזה מנחם."

הפער בין זיויו של ולף בבית המשפט הפלילי לבין קביעת החוקר הרשמי בדבר גישתו הגזענית מהוו את המתח המרכזי ש"הבית האדו" מבקש להציג. ויילד כותבת: "לכל אדם יש אחריות לחיות באון שיאפשר את הריפוי." בין הזוכים הנוספים בפרסי ראש הממשלה לספרות השנה: רון האוויט עם "גבול הדרו" (פרס ההיסטוריה האוסטרלית), לאוני נורינגטון בשיתו מספר זקני יולנגו עם "בד אדום אחד" (קטגוריה בדיונית) ועו.