טראמפ הכריז על "הפסקת אש אנרגטית" בין רוסיה לאוקראינה; באותו יום הצבא הרוסי המשיך להפציץ – הסכם הדיזל עם פוטין ספג ביקורת בשל מימון מכונת המלחמה הרוסית

נשיא ארה"ב טראמפ הכריז ב-11 באוקטובר ברשתות החברתיות כי רוסיה ואוקראינה הגיעו ל-"הפסקת אש אנרגטית" במלחמה שנמשכת כבר ארבע שנים וחצי, וכי היא "נכנסת לתוקף מידית". ההודעה, שפורסמה במילים ספורות בלבד, לא הזכירה תנאים מסוימים, והותירה רק אזהרה בסגנון פקודתי: "אל תשברו אותה".

לפי דיווח ב"ההינדו", שעות ספורות לאחר הודעת הפסקת האש, רוסיה תקפה תחנת כוח בחרקוב, העיר השנייה בגודלה באוקראינה. הלשכה של נשיא אוקראינה אישרה כי ההתקפה אירעה לאחר פרסום ההודעה של טראמפ. מוסקבה לא הגיבה באופן מיידי להצהרת הפסקת האש, והיקפה המדויק של הפסקת האש, מנגנוני האכיפה ושיטות הפיקוח לא נחשפו.

נשיא אוקראינה זלנסקי אישר בנאומו באותו הערב כי מל"טים מסוג "שאהיד" רוסיים חדרו למרחב האווירי האוקראיני לאורך כל היום, וכי בוצעו גם תקיפות באמצעות פצצות גלישה. הוא אמר: "למרבה הצער, לאורך כל היום הזה, השמיים האוקראיניים הופרעו על ידי מל"טי שאהיד רוסיים. היו גם היום תקיפות פצצות גלישה ומכות נגד תשתיות אנרגיה. תחנת כוח בחרקוב הותקפה הערב." זלנסקי אמר כי אוקראינה "מברכת" על הצהרת טראמפ בתור "חדשות טובות לכולם", אך המציאות היא שתשתיות האנרגיה סופגות מכות. בראיון לתוכנית "השבוע הזה" של רשת השידור האמריקאית אמר: "אנו מבקשים מנשיא טראמפ לשדר לצד הרוסי אות לא לתקוף את תשתיות האנרגיה של אוקראינה." הוא הוסיף כי קייב מוכנה להפסיק לתקוף בתי זיקוק רוסיים, בתנאי שמוסקבה תפסיק לתקוף את מערכת האנרגיה האוקראינית.

מה שהרעיד עוד יותר את הגורמים באוקראינה ובאירופה הוא הסכם רכישת הדיזל שטראמפ סיכם עם פוטין יום קודם לכן. לפי דיווח ב"ההינדו", ההסכם נועד להקל על הלחץ ממחירי הדיזל הגבוהים בארה"ב, והוא מגיע בעיתוי שבו הבחירות האמצע בארה"ב מתקרבות. גורמים באוקראינה ובאירופה הביעו את מחאתם החריפה על כך, וסברו שהדבר יממן את מאמצי המלחמה של רוסיה.

זו אינה הפעם הראשונה שטראמפ מפנה את חציו כלפי זלנסקי. ב-10 באוקטובר הוא אמר כי אוקראינה "צריכה להחליף נשיא", ברמז כי זלנסקי אינו עושה די לסיום המלחמה, וייחס את מחירי הדיזל השיא בארה"ב לו – ולא לעליית מחירי האנרגיה העולמית שנגרמה מהמלחמה האמריקאית באיראן. זלנסקי השיב כי אוקראינה יכולה לקיים בחירות, אך בתנאי שרוסיה תסכים להפסקת אש מלאה למשך 60 יום. "תנו לנו חודשיים, 60 ימי הפוגה. הפסקת אש מלאה, 60 יום, ואנו נארגן בחירות," אמר, והוסיף כי ללא קשר לתוצאות, אוקראינה תקבל כל בחירה של העם. זלנסקי הדגיש כי על פי החוקה האוקראינית, קיום בחירות תחת חוק צבאי הוא בלתי חוקי; רוסיה עדיין שולטת בכחמישה מתחומי אוקראינה, מיליוני אוקראינים נמצאים בגלות בחו"ל, חיילים בחזית מתקשים להצביע, וקיום בחירות ארצי הוא כמעט בלתי אפשרי מבחינה מבצע. כהונתו של זלנסקי פגה רשמית במאי 2024, אך החוקה מתירה לו להמשיך לכהן עד לכניסתו של נשיא חדש לתפקיד.

בנאומו חזר זלנסקי והדגיש את האסטרטגיה המרכזית של רוסיה: שלילה מכוונת של חשמל, חימום ומים לאזרחים אוקראינים במהלך המלחמה, שאותה מכנים גורמים אוקראינים "הפיכת החורף לנשק". הוא גם אמר כי אוקראינה הציעה מספר צעדי הרגעה, אך פוטין "ענה על כל אחד מהצעדים הללו ב'לא'". "אנו מקווים שבסופו של דבר הוא יאמר לארה"ב, לאוקראינה ולעולם כולו דברים שונים," אמר זלנסקי.

במקביל, אוקראינה ממשיכה לבצע תקיפות מרחוק נגד מטרות עומק בשטח רוסיה. לפי דיווח ב"ההינדו", תקיפה ב-11 באוקטובר שיתקה מרכז נתונים בעיר ולדימיר שברוסיה, המופעל על ידי ענקית הטכנולוגיה Yandex – זו התקיפה השלישית נגד מתקנים של החברה בתוך ארבעה ימים. בעוד הצדדים הרוסי והאוקראיני תקועים בקיפאון בחזית הקרקעית, הם נמצאים במאבק אווירי מרחוק ממושך.

תנאי הסכם רכישת הדיזל שטראמפ ופוטין סיכמו גם הם לא נחשפו. בעוד מוסקבה מעמידה ערים אוקראיניות בחשכה באמצעות מל"טים וטילים, וושינגטון משלמת לקרמלין את חשבונות הדלק – זו הייתה המציאות שכבר עמדה על השולחן כשהצהרת הפסקת האש פורסמה ב-11 באוקטובר.