מערב אוסטרליה כופה מיזוג אוניברסיטאות ציבוריות; סגנית נשיא אוניברסיטת קרטין מגנה את התוכנית כ'תיקון דבר שאינו שבור'

על פי דיווח רשת ABC News, ממשלת מערב אוסטרליה מקדמת בכוח מחקר היתכנות למיזוג שלוש האוניברסיטאות הציבוריות – אוניברסיטת קרטין, אוניברסיטת מרדוק ואוניברסיטת מערב אוסטרליה – כאשר תוכנית ארגון-המוסדות מלמעלה-למטה זו נתקלת בהתנגדות מכריעה מצד הנהלות האוניברסיטאות והסגל האקדמי.

על פי סקר שערך הסניף המערב-אוסטרלי של ההתאחדות הלאומית להשכלה גבוהה (NTEU), למעלה משני שלישים מהסגל האקדמי באוניברסיטאות הציבוריות במערב אוסטרליה מתנגדים למיזוג; שיעור ההתנגדות באוניברסיטת קרטין עולה על שלושה רבעים, ושיעורי ההתנגדות באוניברסיטת מערב אוסטרליה ובאוניברסיטת מרדוק עומדים על 66% ו-68% בהתאמה. מזכיר הסניף המערב-אוסטרלי של NTEU ופרופסור באוניברסיטת קרטין, סקוט פיצג'רלד, אמר כי משמעות קיומן של האוניברסיטאות הציבוריות היא לשרת את הסטודנטים, הסגל והקהילה הרחבה, וכי 'כל החלטה לגבי עתידן צריכה לצאת מנקודת מוצא זו, ולא מגישה מפושטת שמציבה רווח מעל בני אדם'. הוא הדגיש כי הסגל שואף ל'רפורמת ממשל אמיתית, שתסיים את הפיכת האוניברסיטאות לתאגידים', וכי המיזוג 'יחריף גישה שכבר פגעה בהם'.

סגנית נשיא אוניברסיטת קרטין, הארלין היין, מתחה ביקורת על תוכנית המיזוג כ'פתרון המחפש בעיה', והאשימה אותה בניסיון 'לתקן דבר שאינו שבור'. בראיון לתחנת הרדיו 102.5 ABC Perth, אמרה כי התוכנית 'פותרת בעיה שאינה קיימת, ויוצרת בעיות שאיננו זקוקים להן'. על פי דיווח רשת ABC News, הנהלת אוניברסיטת מערב אוסטרליה בחרה שלא להתבטא בפומבי, מה שהופך את אוניברסיטאות קרטין ומרדוק לקולות העיקריים המתנגדים למיזוג.

שר ההשכלה הגבוהה של מערב אוסטרליה, טוני באטי, הגן על תוכנית המיזוג, וטען כי מוסדות ההשכלה הגבוהה במדינה נמצאים ב'מירוץ לתחתית', וכי סטודנטים רבים העידו בפניו כי ההשכלה שקיבלו הייתה 'נמוכה מהסטנדרט'. הוא אמר כי בין האוניברסיטאות במערב אוסטרליה קיימת 'תחרות עזה במיוחד', וכי מטרת הממשלה היא להבטיח שאוניברסיטאות אלו 'יגיעו לרמה עולמית'.

היין השיבה לטענה זו באמצעות נתוני תעסוקה. היא הדגישה כי שיעור התעסוקה של בוגרי אוניברסיטאות מערב אוסטרליה בתוך שישה חודשים מגיע ל-90%, וכי המעסיקים מדרגים את הבוגרים בין הטובים באוסטרליה כולה, ואמרה: 'אני לא חושבת שזוהי ההגדרה של תואר נמוך מהסטנדרט'. היא גם הטילה ספק בכך שהקריטריונים שעל בסיסם הציגה הממשלה את שיעורי השלמת התואר לתואר ראשון – 49% במרדוק ו-75% באוניברסיטת מערב אוסטרליה – הם 'מיושנים', וטענה כי מספר האוניברסיטאות הציבוריות במערב אוסטרליה לנפש כבר נמוך מזה שבמדינות אחרות ובמדינות רבות נוספות, ואינו 'מופרז'.

סביב סוגיית תקציבי המחקר, הפנתה היין חלק מהאחריות לממשלת המדינה עצמה. היא ציינה כי מוסדות מסוימים במזרח קיבלו קרנות הון ראשוני ממשלת המדינה, מה שיצר 'מעגל חיובי' של תקציבי מחקר, וכי מערב אוסטרליה לא סיפקה תמיכה דומה. על פי נתונים שהגיעו לידי רשת ABC News, חמש אוניברסיטאות במזרח קיבלו כל אחת תקציבי מחקר העולים על הסכום הכולל של ארבע האוניברסיטאות הציבוריות במערב אוסטרליה.

ההערכה היא כי תוכנית המיזוג תכיל כ-120,000 סטודנטים. יו"ר הוועדה המנחה, מארק ברנבה, הודה כי ההערכה האופטימית ביותר לעלות-תועלת גורסת כי התמורות מהמיזוג יהיו פי 15 מעלויות המעבר, אך העלויות והתמורות הסופיות ייקבעו רק עם השלמת מחקר ההיתכנות – שצפוי להיות מוגש לממשלת המדינה באמצע 2027. ברנבה אמר כי מוסדות ההשכלה הגבוהה במדינה 'אינם מממשים את מלוא הפוטנציאל שלהם', וכי המיזוג נעשה לטובת כלל משלמי המסים במערב אוסטרליה.

סביב השאלה האם המיזוג יוביל לפיטורים, שני הצדדים עומדים על עמדותיהם. היין סבורה כי מדובר ב'תהליך יקר', וכי במהלך תקופת המעבר יהיה בלתי-נמנע אובדן משרות. ברנבה דחה טענה זו, ואמר כי המיזוג נועד 'לבנות אוניברסיטה חזקה יותר', ושאל: 'כשהבסיס לצעד הזה הוא בניית מערכת אוניברסיטאית חזקה יותר ורפורמה יסודית בהשכלה הגבוהה ובכלכלה, מדוע שלא יהיה צמיחה והזדמנויות נוספות?'