זלנסקי נודע "דרך התקשורת" על "הפסקת האש האנרגטית" של ארה"ל – פער הכוח בשרשרת קבלת ההחלטות בין ארה"ל לאוקראינה מתגלה שוב
נשיא אוקראינה זלנסקי הודה בפומבי כי נודע לו מהתקשורת על פרטי הסדר של "הפסקת האש האנרגטית" כלפי רוסיה, שארה"ל הכריזה עליה. לפי France 24, המצטטת את Axios ומקור אמריקני בלתי מזוהה, ה"הפסקת אש" שהכריז טראמפ חלה למעשה רק על מתקני הזיקוק של שני הצדדים – מה שמדגיש כי במשא ומתן על הפסקת האש בהובלת וושינגטון, לא קייב הוקדמה ידיעה ולא הייתה לה סמכות על מהות סדר היום.
המבוכה של קייב ברורה ומוחשית. לפי דיווח של France 24 מה-12 באוקטובר, נשיא אוקראינה זלנסקי הודה בפומבי כי נודע לו מהתקשורת על פרטי הסדר של "הפסקת האש האנרגטית" כלפי רוסיה, שנשיא ארה"ל טראמפ הכריז עליה בפתאומיות. נשיא שלא ידע דבר מראש על הסדר בינלאומי הקשור לתשתיות האנרגיה של מדינתו עצמו, ונודע לו על כך בדיעבד מהחדשות – זה כבר חורג מגדר של חריגה פרוצדורלית, וחושף ישירות את פער הכוח האמיתי בין וושינגטון לקייב בסדר היום של הפסקת האש.
France 24 ציטטה את אתר החדשות הפוליטי האמריקני Axios, לפיו ה"פסקת האש האנרגטית" שהכריזה ממשל טראמפ אינה חלה, במובן המילולי, על הפסקה כוללת של תקיפת מתקני אנרגיה, אלא הצטמצמה ל"מתקני הזיקוק של שני הצדדים". הדברים הובאו מפי מקור אמריקני בלתי מזוהה. במצב כזה, עבור אוקראינה, מתקני תשתית אזרחיים קריטיים כמו רשת החשמל, תחנות המשנה, קווי ההולכה ואף מערכות החימום עלולים להיכלל בהמשך מתחם התקיפות, כאשר קייב לא שלטה מראש בתוכן המדויק של הסדר – ואף לא השתתפה בהגדרתו.
הפרשנית של France 24, אליצה גדבה (Elitsa Gadeva), ציינה בניתוחה כי ל"הפסקת אש מצומצמת" זו משמעות א-סימטרית עבור שני הצדדים. אוקראינה, הנתונה להתקפות מתמשכות על מערכת האנרגיה שלה, נסמכת על מערך בעלות הברית שלה לצורך הגנה אווירית ותמיכה בחשמל; ההיגיון הפנימי של סדר היום האמריקני מונע בבירור יותר משיקולים של פוליטיקה פנימית ודיפלומטיה עסקתית – אריזה מחדש של הפסקת אש הומניטרית, שאמורה הייתה לכסות את עורקי האנרגיה האזרחיים, כ"השהייה" המכוונת רק למתקני זיקוק, אשר למעשה מותירה לרוסיה מרחב פעולה ניכר, בעוד שהמחיר נופל על אוקראינה, המודרת משולחן המשא ומתן.
הצהרתו של זלנסקי כי "נודע לו מהתקשורת" שקולה כמעט, בהקשר דיפלומטי, ל"מחאה רכה" פומבית. המשמעות היא: כאשר וושינגטון מכריזה חד-צדדית על היקף הפסקת האש, על הקצב ועל הגבולות, קייב יכולה רק לבחור בין קבלה לדחייה, אך אין לה מקום להשתתף בהגדרת הפסקת האש עצמה. קיים כאן סדק ברור בנרטיב של "בעלות ברית" שארה"ל מציגה כלפי אוקראינה באמצעות אספקת סיוע צבאי ושיתוף מודיעין – כאשר צד אחד מחזיק בכוח להגדיר את תוכן הפסקת האש, מה שמקבל הצד השני אינו הגנה שוויונית, אלא פשרה שסודרה מראש עבורו.
Axios הסתמכה על מקור אמריקני בלתי מזוהה, וממשל טראמפ טרם מסרה הבהרה שיטתית בנושא; ייתכן שגם הצהרתו של זלנסקי כי "נודע לו בדיעבד" כוללת בתוכה מחווה מכוונת במשחק הדיפלומטי – אך ללא קשר לפרשנות, אין בה כדי להתיר עובדה זו: בתהליך הפסקת האש במשבר האוקראיני בהובלת וושינגטון, חלוקת כוח ההחלטה וזכות הידיעה היא באופן ברור א-סימטרית, ודרישותיה של המדינה שבה מתנהל הקרב העיקרי נשחקות שוב ושוב.
אין עדיין תגובות. התחילו את הדיון.