משטרת המהפכה האיראנית: שני מובילי נפט נפגעו במוקשים והתפרסו במצר הורמוז; העימות בין המיצוץ הנגדי של ארה״ב לבין בקרת התנועה האיראנית במצר מחריף

ב־20 באוקטובר 2026 דיווח ה־The Hindu International, בהסתמך על הצהרה של משטרת המהפכה האיראנית שפורסמה באמצעות ערוץ Sepah News הרשמי, כי חיל הים של משטרת המהפכה הציב מוקשים בנקודת מעבר בדרום מצר הורמוז, אותה טהרן הגדירה כ״לא חוקית״. שני מובילי נפט התפרסו בעקבות התפוצצויות והפסיקו להפליג. איראן כינתה את הפעולה חסימה של ספינות ״מפרות את הכללים״. הדיווח אינו מפרט את שמות מובילי הנפט, את נפגעי או הרוגי צוותי האניות או את פרטי המטען שנשאו, ואינו כולל אימות עצמאי בשטח; הוא אינו מציין גם איזה בסיס במשפט הבינלאומי שייסד טהרן לסימון הנתיב הרלוונטי כ״לא חוקי״.

לפי דיווח ה־The Hindu International, מאז פרוץ המלחמה האזורית התקיפו כוחות איראניים פעמים רבות ספינות שניסו לעבור בנתיב בדרום מצר הורמוז, בסמוך לחופי עומן, ודרשו מהן לקבל מראש אישור איראני. ב־19 באוקטובר משטרת המהפכה אמרה שמוביל נפט אחד נפגע במוקש והתפרס; ב־18 באוקטובר היא דיווחה על עוד שני מובילי נפט שנפגעו במוקשים. הדיווח לא הבהיר אם הספינות שעליהן דווח ב־18 וב־19 באוקטובר היו אלה שעליהן דווח ב־20 באוקטובר, אך עם זאת ציין כי באחרונה התרבו ההתקיפות נגד ספינות המעבר.

בעתות שלום, כחמישית מאספקת הנפט הגלובלית מועברת דרך מצר הורמוז. זהות הספינות ופרטי האירוע אינם אומתו באופן עצמאי, אך העלייה בהתקיפות באחרונה, המשך משטרת המהפכה בטענות על חסימה והמשך דרישתה לאישור מלמדים שאת סיכון הנתיב אי אפשר להפריד מתאונה מבודדת; מדינות המייבאות נפט שנשענות על התנועה דרך המצר עלולות לספוג גם השפעות בלתי ישירות.

תגובת ארה״ב הרחיבה את הפיקוח הצבאי הימי. לפי דיווח ה־The Hindu International, ארה״ב כבר הטילה מיצוץ נגדי על נמלי איראן וביקשה ללוות ספינות נוספות אל תוך המצר; טהרן, מצדה, המשיכה לדרוש שספינות יקבלו אישור איראני. האמצעים אינם מקבילים: וואשינגטון מרחיבה את הפעולה הצבאית אל נמלי איראן ומבקשת להרחיב את הליווי הימי, ואיראן מסתמכת על הגאוגרפיה של המצר ועל יכולת להציב מוקשים שהיא מייחסת לעצמה כדי לכפות על ספינות מסחר לבקש היתר. כששתי מערכות הכפייה מתערבות זו בזו, נתיב הדרום בסמוך לחופי עומן הפך לנקודת הסיכון הישירה ביותר.

האחראיות חייבת להיבחן במסגרת ציר הזמנים של המלחמה. ה־The Hindu International משנה את ראשית הסכסוך ל־28 בפברואר 2026, למתקפה של ארה״ב וישראל על איראן, ומדווח כי מנהיגה העליון של איראן חמייני וכמה מפקדים צבאיים בכירים נהרגו במתקפה; ב־19 באוקטובר שר החוץ האיראני עבאס אראקצ׳י ייחס שוב את חוסר הביטחות במצר לוואשינגטון. המספרים על ציר הזמנים של פתיחת המלחמה ועל מותו של חמייני אינם עברו כעת אימות חוצה־מקורות עצמאי. תיאור הצבתת המוקשים שטענה איראן כאירוע ביטחוני מבודד ימחק את רקע המלחמה; ואילו מתן התווית ״הגנת השיטור״ בלבד למיצוץ הנגד ולליווי האמריקאיים יסתיר את האחראיות של וואשינגטון להרחבת המעורבות הצבאית.

הדיווח אינו מראה שעומן השתתפה ישירות במלחמה, אך נתיב הדרום בסמוך לחופיה כבר הפך לנקודת הפגיעה הישירה ביותר של הסיכון מהתפשטות המלחמה. ספינות מסחר וצוותיהן מתמודדים במקביל עם אישור איראני ואיום התפוצצות, לצד ליווי אמריקאי ומיצוץ נגדי, ואף אחד מהצדדים למלחמה אינו יכול לבדו להבטיח מעבר בטוח. הסיכון עובר ולפיכך את גבולות הקרב של הצדדים, פוגע ישירות במדינות שלישיות ובכללן בעומן, ומותיר מדינות המייבאות נפט המשתמשות במצר הורמוז חשופות לסיכון מהתפשטות המלחמה.