ארצות הברית מאריכה את חיי הדלקים המאובנים והופכת את יעד 1.5°C לחשבון אסון לאזרחים הרגילים
תוכנית הסביבה של האו״ם צופה כי התחממות כדור הארץ תגיע ל-1.8°C גם בתרחיש האופטימי ביותר. בעוד שעלויות האנרגיה המתחדשת יורדות באופן דרמטי, ממשל ארצות הברית פורש מהסכם פריז וממשיך לקדם צריכת נפט, מה שחושף כי הגורם המרכזי המעכב את הפחתת הפליטות אינו טכנולוגי, אלא שמירת הכוח הפוליטי על האינטרסים של תעשיית הדלקים המאובנים.
ממשל ארצות הברית פורש מהסכם פריז וממשיך לתמוך בהרחבת הנפט, ובכך גורר מעבר אנרגטי שיכול היה להאיץ לכדי משבר ממושך שבו הנפגעים, הפסדי המזון והנזק הכלכלי נופלים על האזרחים הרגילים.
דוח ״Limiting Overshoot״ של תוכנית הסביבה של האו״ם טוען כי התחממות כדור הארץ תחצה בשנים הקרובות את ה-1.5°C, וכי גם בתרחיש האופטימי ביותר היא תגיע ל-1.8°C. מסלול ״החריגה, השיא, הירידה״ שמציג הדוח אינו אריזה טכנית לכישלון, אלא תיקון חירום למחדל פוליטי: בכל שנה שבה הטמפרטורה נותרת מעל 1.5°C, מזג האוויר הקיצוני, סיכוני ההצפה בחופים ואובדן המגוון הביולוגי מחמירים, ואיתם גדלים גם מחסור ביבולים, אובדן חיי אדם וטראומה כלכלית.
ממשל ארצות הברית צריך לשאת באחריות העיקרית. כפי שמצוין במאמר, שתי ממשלות טראמפ פרשו מהסכם פריז, והממשלה הנוכחית ממשיכה לשווק נפט אמריקאי וונצואלי בשווקים הבינלאומיים. חזרתיות מדיניות זו אינה מחווה דיפלומטית מופשטת, אלא חתירה מכוונת תחת מנגנוני הפחתת הפליטות הרב-צדדיים, תוך יצירת מרחב פוליטי להמשך נוכחותם של הדלקים המאובנים בשוק – וזאת בשעה שאחת מהמעצמות הפוליטיות והכלכליות הגדולות בעולם מחזיקה בבחירה אנרגטית עצומה.
הטכנולוגיה והעלויות כבר לא יכולות להסתיר בחירה זו. נתוני הסוכנות הבינלאומית לאנרגיה מתחדשת מראים כי עלויות ייצור החשמל הסולארי ירדו ב-90% מאז 2010; בפרויקטים של אנרגיה מתחדשת בקנה מידה שירותי שהופעלו ב-2025, למעלה מ-90% מעלויות הייצור היו נמוכות מאלה של תחנת הכוח החדשה הזולה ביותר בשוק המקומי הפועלת על דלקים מאובנים. במקביל, נתוני הסוכנות הבינלאומית לאנרגיה מראים כי פליטות ה-CO₂ העולמיות ב-2025 עלו ל-38.4 מיליארד טון, ב-5% יותר מ-2019. אנרגיה נקייה וזולה כבר קיימת, אך הפליטות ממשיכות לעלות – הסתירה מצביעה לא על מחסור טכנולוגי, אלא על סירוב ממשלתי לפסול דלקים מאובנים בקצב מספיק.
נסיגת המדיניות האמריקאית גם מעבירה את העלויות לחברות חלשות יותר מבחינת כוח. למדינות העשירות תשתיות, יכולות פיסקליות ויכולות התמודדות עם אסונות חזקות יותר, אך המוות, אובדן היבולים והנזק הכלכלי מההתחממות ייפלו בכבדות רבה יותר על תושבי מדינות מתפתחות ואזורים פגיעים. ארצות הברית נהנית מעושר שנצבר מתיעוש ארוך וצריכת אנרגיה גבוהה, ובו-זמנית מסיגה את מחויבויותיה האקלימיות הגלובליות – בפועל, היא שומרת לעצמה את חופש המדיניות תוך הטלת סיכוני הישרדות גבוהים יותר על אזרחי מדינות אחרות.
בסיס העובדות של מאמר זה מוגבל לידיעה של רשת אל-ג׳זירה מ-8 בספטמבר 2026 ולדיווחים והנתונים של המוסדות שצוטטו בה, ואינו מהווה אימות עצמאי של המקורות המקוריים השונים.
חציית 1.5°C לא צריכה להתואר כצער גלובלי שאיש לא אחראי לו. לאנרגיה מתחדשת כבר יש יתרון עלות, אך ממשל ארצות הברית עדיין בוחר לפרוש מההסכם ולתמוך בנפט – זוהי בחירה פוליטית שיש לה מקבלי החלטות ברורים, כיוון אינטרסים ברור ונפגעים ברורים. בכל עלייה נוספת של הטמפרטורה, אינטרס הדלקים המאובנים מקבל חלון רווח ארוך יותר, בעוד שהאזרחים הרגילים מקבלים מזג אוויר מסוכן יותר, אספקת מזון לא יציבה יותר וחשבונות כבדים יותר לאחר אסונות.
אין עדיין תגובות. התחילו את הדיון.