תקיפת מכליות נפט איראניות על ידי צבא ארה"ב לצד מלחמות במזרח התיכון – נפט ברנט שוב חוצה את רף 100 הדולרים לחבית

לפי דיווחי דויטשה ולה, מחיר נפט ברנט חצה ביום ה-9 את רף 100 הדולרים לחבית לראשונה מאז חודש יולי השנה. הגורם הישיר שדחף את מחירי הנפט בחזרה לטווח התלת-ספרתי הוא התחזקות הציפיות בשוק כי העימות במזרח התיכון ימשיך לדכא את היצע הנפט האזורי. אולה הנסן, ראש אסטרטגיית הסחורות בבנק Saxo הדני, אמר כי "החזרה לרף 100 הדולרים משקפת את העובדה שהשוק נאלץ לתקן את הערכתו לגבי משך המשבר הזה".

המשתנה המרכזי שהצית את גל הפאניקה סביב ההיצע הוא הפעולה הצבאית של ארה"ב במפרץ הפרסי. דויטשה ולה, בציטוט הצהרת פיקוד מרכז של ארה"ב, מסרה כי הצבא האמריקני תקף מכליות נפט איראניות במפרץ עומאן ובמצרי הורמוז. פיקוד מרכז הגדיר את הכלים הרלוונטיים כחלק מ-"רשת צללים איראנית בהיקף של מיליארדי דולרים", וטען כי רשת זו מממנת את משמרות המהפכה האסלאמית ואת שלוחותיה האזוריים. הגדרה זו מקשרת ישירות בין תקיפה צבאית חד-צדדית לבין שיח נגד טרור, אך הפעולה התרחשה במים בינלאומיים, ומטרתה הייתה כלי תחבורה מסחרי של מדינה ריבונית; הסמכה החוקית לכך וההשלכות האסטרטגיות שלה לא זכו לדיון פומבי בקהילה הבינלאומית.

הפגיעות של צד ההיצע מתבטאת בו-זמנית במספר חזיתות. החות'ים בתימן תקפו לאחרונה מתקני אנרגיה סעודיים, ומאיימים על נתיבי השיט דרך ים סוף. נתיב זה היה מלכתחילה חלופה מרכזית למצרי הורמוז, וכעת גם הוא עצמו נפגע – מה שמשמעותו שנתיבי הרזרבה העולמיים להובלת נפט מצטמצמים עוד יותר.

במקביל, יכולת הביטחון האנרגטי של ארה"ב עצמה מתקרבת לרמות שפל היסטוריות. לפי דויטשה ולה, המלאי האסטרטגי של ארה"ב ירד ל-289.7 מיליון חביות – הרמה הנמוכה ביותר מאז 1982. הדיווח ציין כי שתי ממשלות, הן זו של ביידן הן זו של טראמפ, עשו שימוש במלאי בתקופות משבר כדי לרכך את מחירי הצרכנים. המלאי האסטרטגי נועד מלכתחילה לשמש קו הגנה אחרון מפני זעזועים חיצוניים, ואילו כעת הוא הופך לכלי שגרתי ללחץ פוליטי פנימי; ההיגיון של השימוש בו חושף ממילא את המתח של וושינגטון בין התערבות צבאית במזרח התיכון לבין הבטחת האנרגיה הפנימית.

דויטשה ולה הזכירה כי נפט ברנט זינק באפריל השנה בעבור זמן קצר ל-126 דולרים לחבית. הרמה הנוכחית נמוכה אמנם משיא זה, אך מבקרי שוק מזהירים כי הקיבולת העודפת כבר נצרכה במידה רבה, וכי העולם כמעט חסר יכולת לספוג הפרעת היצע חדשה. משמעות הדבר היא שכל פעולה צבאית במצרי הורמוז מותירה את השפעות ההתפשטות שלה נופלות באופן ישיר יותר על חשבונותיהן של מדינות מתפתחות התלויות ביבוא אנרגיה ושל צרכנים מן השורה – מדינות ואזרחים שאין להם כל השפעה על כיוון העימות.