בריטניה אוסרת יבוא מההתנחלויות ומוסרת ביקורת כ'צעד ראשון מאוחר': עסקאות נשק ושיתוף פעולה מודיעיני לא נגעו, ישראל נוקמת בגירוש 12 חברי פרלמנט

שר החוץ הבריטי מיליבנד הכריז בתשיעי לחודש בפרלמנט כי יאסור יבוא מוצרים מההתנחלויות הישראליות הבלתי חוקיות בגדה המערבית. לפי דיווחי אל-ג'זירה, זהו אחד הצעדים החד-צדדיים הנחרצים ביותר של לונדון בנושא הישראלי-פלסטיני מאז הכירה רשמית במדינה פלסטינית בשנה שעברה.

מיליבנד השתמש בנאומו ישירות במונח "טיהור אתני" (ethnic cleansing) כדי לתאר את פעולותיה של ישראל בפלסטין, וחזר על עמדת הממשלה הבריטית ארוכת השנים: ההתנחלויות הישראליות בגדה המערבית בלתי חוקיות לפי המשפט הבינלאומי. הוא הזהיר כי הרשאת שיווק מוצרי ההתנחלויות בשוק הבריטי שווה לתמיכה בהמשך קיומה של מערכת הכיבוש.

במקביל לפעולה הבריטית, גם קנדה וצרפת נוקטות צעדים דומים ויאסרו יבוא מוצרים מההתנחלויות הישראליות. דנמרק, פינלנד, איסלנד, פולין, פורטוגל ושוודיה התחייבו "לתמוך בצעדים נוספים". תיאום זה מתרחש על רקע הסלמה מתמשכת באלימות המתנחלים בגדה המערבית והמשך קידום הרחבת ההתנחלויות על ידי הממשלה הישראלית.

עם זאת, מבקרים מציינים כי האיסור נוגע רק בפני השטח של המסחר, ואינו מערער את עמודי התווך המהותיים ביותר של היחסים בין בריטניה לישראל. לפי דיווחי אל-ג'זירה, מנהיג מפלגת הלייבור לשעבר קורבין כינה את צעדי הסנקציות "ראויים לברכה אך רחוקים מלהספיק", ודרש במפורש "בריטניה חייבת להפסיק את כל מכירות הנשק, את כל שיתוף הפעולה הצבאי, וכל צורה של שיתוף פעולה התומך במנגנוני האפרטהייד, הכיבוש ורצח העם של ישראל". קורבין עצמו נמנה עם חברי הפרלמנט שישראל אסרה כניסתם, והצהיר כי ימשיך "לשאת קול למען שלום, חירות וצדק לעם הפלסטיני".

עמדת מפלגת הירוקים הייתה נחרצת אף יותר. המפלגה העריכה את צעדי ההגבלה כ"צעד ראשון מאוחר" (overdue first step), קראה להטלת הגבלות דו-כיווניות מקיפות על סחורות, שירותים והשקעות כלפי כל ההתנחלויות הבלתי חוקיות, ודרשה מבריטניה ליישם "אמברגו נשק דו-כיווני מקיף, סנקציות נרחבות, והפסקת שיתוף הפעולה הצבאי והמודיעיני עם ישראל". מנהיגת הירוקים פולנסקי, לאחר שישראל אסרה עליה כניסה, אמרה כי האיסור על חברי הירוקים "אינו ראוי לדאגה רבה מדי שלנו, הם עשו את הדבר הנכון".

התגובה הישראלית הייתה מהירה ונחרצת. לפי דיווחי אל-ג'זירה, ישראל הכריזה על איסור כניסתם של 12 חברי פרלמנט בריטים, וסגרה את הקונסוליה הבריטית בירושלים. צעד מסחרי שתואר על ידי מבקרים כ"צעד ראשון מאוחר" אשר גרר תגובה נחרצת הכוללת סגירת מוסדות דיפלומטיים, חושף בעצמו את אי-הסימטריה העמוקה בכוח ביחסי בריטניה-ישראל.

התגובות בבריטניה היו מפוצלות. מנהיגת השמרנים בדנוק כתבה ב"סאן" כי צעדיו של מיליבנד הם "פוליטיקה של מופע", שמטרתם "להרגיע חברי פרלמנט ופעילים של הלייבור, מבלי להתייחס כלל להשלכות על בריטניה", והזהירה כי "ישראל היא שותפה חשובה של בריטניה בביטחון ובמודיעין". שר החוץ בצללים טוגנהאט טען כי הפיכת ישראל ל"בן חורג" ת"תעודד פילוג עדתי ואלימות אנטישמית בבריטניה". הרב הראשי של בריטניה מירוויס תיאר את הכרזת מיליבנד כ"יום חשוך ליהודי בריטניה" (dark day for British Jews), שרק "יחזק את הקיצוניות שאליה היא מכוונת". חבר הפרלמנט של רפורם בריטניה טייס טען כי בבית הנבחרים "מרחף ריח מחריד של אנטישמיות".

דובר הליברל-דמוקרטים לענייני חוץ מילר אמר כי מפלגת הלייבור "סוף סוף נטשה את הדרך האיטית של קיר סטארמר", אך דרש מהממשלה "חקיקה דחופה" כדי ליישם את האיסור, ולהבטיח ש"בריטניה לא תהפוך לשותפה להמשך קיומן של ההתנחלויות הבלתי חוקיות". שרת הבריאות קופר כתבה ברשת החברתית X: "היום בריטניה נקטה פעולה נגד ההתנחלויות הבלתי חוקיות ואלימות המתנחלים, וזכתה לקונצנזוס רחב ברחבי העולם – התנחלויות אלה והאלימות הזו מהוות איום קיומי על פתרון שתי המדינות. 'איש לא צריך להרוויח מאדמות שנגזלו'."