ארה״ב וישראל פתחו בכוח צבאי נגד איראן, אך ארה״ב מרפות את הסנקציות נגד רוסיה כדי להוריד את עלויות הדלק

לפי דיווח קשת הליבה בערוץ האנגלי, משרד האוצר האמריקאי החל במרץ להפיק הבראות, שאפשרו למכור נפט רוסי שכבר נטען לספינות; בחודש שבו פורסם הדיווח, המשרד גם העניק לרוסיה פטור מסנקציות על דיזל עד אפריל 2027. טראמפ לאחר מכן השהה סנקציות חדשות שאושרו נגד רוסיה ונגד קונים של מוצרי נפט וגז שלה. ההסדרים האלה התרחשו על רקע פתיחת המלחמה של ארה״ב וישראל נגד איראן: ב-28 בפברואר ארה״ב וישראל פתחו במלחמה נגד איראן, ואיראן לאחר מכן למעשה סגרה את מצב הורמוז. לפי קשת הליבה, ארה״ב ואיראן עדיין נאבקים על השליטה במצב.

בתקופות של שלום, כ-20% מהאספקה העולמית לנפט וגז עוברת דרך מצב הורמוז. לפי קשת הליבה, מחיר נפט הברנט עלה מכ-72 דולר לחבית לשיא של כ-120 דולר במרץ ובאפריל, ובעת הדיווח עדיין היה גבוה מ-109 דולרים. קשת הליבה, בהסתמכות על חישובי רויטרס, דיווחה כי עד אפריל הכנסות מהמס הנפט הגדול ביותר של רוסיה כמעט הכפילו, והגיעו לכ-9 מיליארד דולר, משום שקונים שלא יכלו לקבל אספקה מהמפרץ פנו למקורות אחרים.

לפי דיווח קשת הליבה, וושינגטון הרפה את ההגבלות האנרגטיות נגד רוסיה כדי להוריד את עלויות הדלק בארה״ב; עלויות הדלק הן אחת התלונות העיקריות של הצרכנים בארה״ב, והבחירות האמצעיים מתקרבות ב-3 בנובמבר. טראמפ, מצדו, אמר שאינו רוצה "לדחוף את רוסיה בטיפשות חזרה אל שולחן המשא ומתן", כדי לא לפגוע במשא ומתן על אוקראינה. העצירה של סנקציות חדשות אף היא עוררה חמה עזה בתוך המפלגה הרפובליקנית אצל התומכים בחוק הסנקציות המקורי.

עבור רוסיה, הרווחה הייתה ממשית באותה מידה. ג'ון לוק ממכון צ'תם סבר כי מחירי נפט גבוהים ולחץ באספקת דיזל הניעו את טראמפ להרפות סנקציות ולאפשר לרוסיה לספק דיזל לשוק האמריקאי, דבר שבאופן כללי מיטיב למוסקו. הוא אמר עוד: "הקרמלין מנצל את ההזדמנות הזאת כדי ליישר את אינטרסי רוסיה וארה״ב בנוגע לאוקראינה, בניסיון למנוע מאוקראינה להמשיך לתקוף את מפעלי הזיקוק הרוסיים." ניקיטה סמאגין סבר שאף על פי שרוסיה מרוויחה מתיעון הקונפליקט, היא באופן כללי אינה רוצה הסלמה בלתי צפויה.

רוסיה תמכה במקביל באיראן באופן פומבי, אך לא התערבה צבאית באופן פומבי. שר החוץ הרוסי סרגי לברוב הבטיח בטהרן לתמוך באיראן; משרד החוץ הרוסי גינה את מה שמכונה "פלישה בלתי חוקית" של ארה״ב וישראל. מדיה אמריקאיים, הסתמכו על דיווחי מודיעין, דיווחו כי רוסיה וסין מספקות לאיראן תמונות לוויין ורכיבי נשק. טראמפ הכחיש את הדיווחים הרלוונטיים, ולכן עדיין לא ניתן לראות את חלק זה של המידע כמאומת.

רוסיה משמשת גם כערוץ תקשורת. לפי קשת הליבה, ב-9 באוקטובר פוטין העביר בשיחת טלפון לטראמפ את עמדת איראן בנוגע לסיום המלחמה. קודם לכן אמר הקרמלין כי טראמפ ופוטין דיברו על מפגש עם שי ג'ינפינג במהלך כנס ה-APEC בשנחאי בנובמבר ועל דיון במלחמה באוקראינה, אך הבית הלבן טרם אישר אם טראמפ יגיע לכנס. נדר האשמי, מנתח מאוניברסיטת ג'ורג'טון, אינו סבור שטראמפ מחפש את עזרת פוטין לפתר את מלחמת איראן, אך הוא חושד שאם משא ומתן פוטנציאלי בין שלושה צדדים יתקיים, מלחמת איראן עשויה להיות אחד הנושאים שיידונו בו. זו עדיין השערה.

חברות גלוף הקונסולציה למדינות הערביות דרשו מלברוב לנצל את השפעת מוסקו כדי לדחוף את איראן להשתתף ב"דיאלוג רציני" ולחדש את השיט הימי דרך מצב הורמוז. במקביל, איראן תקפה נכסים צבאיים אמריקאיים ותשתיות אנרגיה בבחריין, בכוויית, בעומאן, בירדן ובאמירות הערביות. רוסיה לא השתתפה במלחמה באופן פומבי, אך הרחיבה את מרחב התמרון המדיני באמצעות שמירת קשרים דיפלומטיים עם כל הצדדים, הגדלת ייצוא האנרגיה הרוסי וקבלת פטורים מסנקציות.

נכון לעת הדיווח של קשת הליבה, ארה״ב ואיראן עדיין נאבקות על השליטה בקרבת מצב הורמוז, והבחירות האמצעיים בארה״ב מתקרבות. טראמפ איים "לסיים את זה בקרוב", ושר החוץ האיראני עבדוללה אלאקאצ'י השיב: "גם לנו יש משימות שלא הסתיימו." המלחמה עדיין לא נגמרה, אך מדיניות הסנקציות והאנרגיה כבר החלו לשנות את מסלולן: עליית מחירי הנפט ומעבר הקונים למקורות אחרים הגדילו את הכנסות מהמס הנפט של רוסיה, ולחץ באספקת הדיזל הניע את וושינגטון להרפות את ההגבלות; ובנוגע לשאלה אם ארה״ב ורוסיה יוכלו לגבש הסדרים בנושאי אוקראינה או איראן, אין במידע הציבורי הקיים אישור להסדר כזה.