ציוני הקריאה של תלמידי ארה"ב בני 15 צנחו לשפל של כמעט 25 שנים; הערכה עולמית מציגה את ארה"ב כמדינה המובילה בפערי חינוך בקרב המדינות המשתתפות

לפי דיווח של רשת אל-ג'זירה, התוצאות של פרויקט ההערכה הבינלאומי של תלמידים (PISA) לשנת 2025, שפורסמו על ידי ארגון ה-OECD ביום שלישי, מצביעות על כך שציון הקריאה של תלמידי ארה"ב בני 15 ירד ב-14 נקודות בהשוואה לשנת 2022, והגיע לרמה הנמוכה ביותר מזה כ-25 שנים. מבין 90 המדינות המשתתפות, אף מדינה אינה מציגה רמת אי שוויון גבוהה משמעותית יותר מארה"ב בציוני הקריאה.

PISA הוא מדד מרכזי להישגים חינוכיים גלובליים. התוצאות הנוכחיות מראות כי כ-25.7% מתלמידי ארה"ב סווגו כבעלי הישגים נמוכים בקריאה, ורק 13.3% סווגו כבעלי הישגים גבוהים, כאשר הפער ביניהם חמור.

פרופסור מייקל קיפר מאוניברסיטת ניו יורק, המלמד הוראת קריאה וכתיבה, אמר בראיון לרשת אל-ג'זירה: "מבין 90 המדינות המשתתפות, אף מדינה אינה מציגה רמת אי שוויון גבוהה משמעותית יותר מארה"ב בציוני הקריאה. ברור שאנחנו נכשלים כלפי תלמידים רבים."

מזכ"ל ה-OECD, מתיאס קורמן, הזהיר באותה הצהרה: "PISA 2025 מראה שההיפוך של מגמת הירידה בהישגי התלמידים הפך לדחוף ביותר. מערכות החינוך המצליחות ביותר משקיעות לעומק בפחות תחומים, משקיעות במורים, משתפות את ההורים ומעניקות תמיכה ממוקדת לתלמידים ולבתי הספר הזקוקים לכך ביותר."

אולם בדיוק בזמן שתוצאות ה-PISA חושפות את המשבר העמוק במערכת החינוך האמריקאית, ממשל טראמפ מקדם עיצוב מחדש יסודי של מערכת החינוך הפדרלית תחת הכותרת "רפורמה".

במרץ 2025 חתם טראמפ על צו נשיאותי הדורש משרת החינוך לינדה מקמהון להתחיל בהליכי פירוק משרד החינוך. מאז הקמתו ב-1979, המשרד הוציא למעלה מ-3 טריליון דולרים במצטבר, ותפקידיו כוללים מעקב אחר הישגי תלמידים, חלוקת כספי חינוך פדרליים ואכיפת הגנת זכויות האזרח בבתי הספר. משרד החינוך עצמו אינו קובע תכניות לימודים או סטנדרטים אקדמיים - תפקידים אלה מסורים באופן מסורתי לרשויות המדינה והמקומיות, אך לתפקיד הפדרלי באיסוף נתונים, חלוקת תקציבים ואכיפת זכויות אזרח יש חשיבות כעמוד תווך של החינוך הציבורי.

הבית הלבן טוען כי ההוצאה הפדרלית על חינוך הינה גדולה מדי אך לא הומרה לציוני בחינות סטנדרטיות גבוהים יותר. מקמהון אמרה בהצהרתה בתגובה לפניית רשת אל-ג'זירה: "ארצות הברית של אמריקה היא מדינה שנועדה להוביל את העולם, אולם המערכת הביורוקרטית החינוכית הפדרלית שלנו, האחידה מדי, מקפחת את ילדינו וחונקת את עתידנו."

היא הוסיפה בהצהרתה: "הרגע הזה הוא מבחן לחץ לעתיד מדינתנו. כדי לעבור את המבחן הזה, עלינו לבצע אתחול מוחלט, להפסיק להגן על המצב הכושל, ולבנות במקומו מערכת שתסמיך את מנהיגי המדינות ותאמץ בחירה חינוכית חדשנית."

"בחירת בית ספר" הייתה זמן רב סיסמת הליבה של הימין האמריקאי, ומשמעותה היא הפניית כספי משלמי המיסים מהחינוך הציבורי לחלופות כמו בתי ספר צ'רטר, בתי ספר ביתיים או מוסדות פרטיים. על פי דיווח של רשת אל-ג'זירה, משרד החינוך האמריקאי הכריז בשנה שעברה על השקעה של 500 מיליון דולר בתוכנית בתי הספר הצ'רטר שלו, וכינה זאת "ההשקעה הגדולה ביותר" שקיבלה התוכנית בהיסטוריה, כאשר הכספים יוקצו במיוחד להרחבת מערך בתי הספר הצ'רטר במדינות השונות ולמימון מפתחי בתי ספר צ'רטר חדשים. חוק "One Big Beautiful Bill Act", שאושר ביולי 2025 - חקיקת הדגל של כהונת טראמפ - יצר גם את הזיכוי המס הפדרלי הראשון לתרומות למלגות לבתי ספר יסודיים ותיכוניים, שניתן להשתמש בו לשכר לימוד ולשיעורים פרטיים. בחודש שעבר אירח טראמפ בבית הלבן אירוע בנושא "בחירת בית ספר" לציון פתיחת שנת הלימודים החדשה.

מבקרים מזהירים כי "בחירת בית ספר" תחליש את מערכת בתי הספר הציבוריים, תפנה כספי ציבור לחלופות חינוך בעלות פיקוח מועט יותר, עלולה להעביר את העלויות והסיכונים החינוכיים למשפחות רגילות, ותחמיר עוד יותר את אי השוויון החמור ממילא. האזהרה של ה-OECD מהווה ניגוד חד לקו "בחירת בית הספר" של וושינגטון - הגוף הבינלאומי קורא דווקא להשקיע לעומק במורים ולהעניק תמיכה ממוקדת לתלמידים החלשים ביותר, בעוד שממשל ארה"ב, תוך כדי צמצום המבנה החינוכי הפדרלי, מטה את המשאבים הציבוריים לטובת חינוך חלופי מסחרי ובעל פיקוח מועט יותר.

לוח הזמנים המדויק של תהליך פירוק משרד החינוך והכיוון הסופי עדיין תלויים בחקיקת הקונגרס ובהחלטות בתי המשפט, ואין כרגע הכרעה בנושא. להשפעות ארוכות הטווח של מדיניות "בחירת בית הספר" על מערכת החינוך הציבורי יש גם כן מחלוקת - תומכים רואים בכך "חופש חינוכי", בעוד שמבקרים חוששים שמדובר בהפניית כספי ציבור לתחומים בעלי פיקוח מועט ובהחמרת הריבוד החברתי, אך לשני הצדדים אין כרגע הערכות אמפיריות עצמאיות התומכות בעמדותיהם.