הדיון בסין סביב מעמד האנגלית כמקצוע ליבה: פרופסור למתמטיקה מאתגר את המסורת של "הערצת המערב", הו שיג'ין משיב בטענת שוויון חינוכי

פרופסור למתמטיה, טאנג ג'יאפנג, קרא לאחרונה להסיר את האנגלית ממקצוות הליה המורכים בבתי הספר היסודיים, בחטיבות הביניים ובאונירסיטאות, וטען כי מוסד ה ממשיך את המסורת של "הערצת המערב" ויוצר אי-התאמה עצומה של משאבי ינוך. לפי דיווח של דויטשה ולה, דבריו של טאנג התפשטו במהירות ברשתות החברתיות, והדיון סביב מעמד האנגלית התלהט בעקבותיהם.

הספקות של טאנג מעוגנים במערך של מספרים נוקשים: האנגלית היא מקצוע ובה החל מכיתה ג' בבית הספר היסוי, והיא מקבלת ניקוד שווה לזה של השפה הסינית והמתמטיקה בבחינת הכניה לתיון, בחינת הסיום של החטיבה ובבחינת הכניסה לאוניברסיטה, כאשר הציון המקסימלי באנגלית בבחינת הכניסה לאוניברסיטה הוא 150 נקודות; כל טודנט לתואר ראשון חייב ם לעבור בחינת אנגלית לפני שיוכל להמשיך לתואר שני. הוא כתב ברשתות החברתיות: "ידינו עוד לא שלטו היב בשפת אמם, וכבר נאלצים להתחיל ללמוד אנגלית. ואולם אנחנו ציוויליזציה שנמשכת אלפי שנים. האנגלית היא רק כלי, די בכ שנדע להשתמש בה. המסורת של הערצת המערב ייבת להסתיים." הו גם שאל: "כמה משאבים וזמן משקיעים ילדינו, ההורים ובתי הספר במקצוע שאין לו כל קשר לקריירה העתיית של וב האנשים?"

תומכי השינוי כבר החלו להצי פשרות קונקרטיות. משתמש רשת מגואנגדונג הציע להוריד את הציון המקסימלי באנגלית בבחינת הכניסה לאונירסיטה מ-150 ל-120 נקוות. משתמש רשת מבייג'ינג שאל מנגד: "בינה מלאכותית מתרגמת תוך שניות, מדוע עדיין לשנן אנגלית?"

אך המתנגדים מציגים עמדה ברורה לא פחות. העורך הראשי לשעבר של "גלול טיימס", הו שיג'ין, מצדד בשמית מעמד האנגלית כמקצוע ובה, והנימוק המרכזי שלו הוא שוויון חינוכי. הו שיג'ין הדגיש כי יכולת בשפה זרה היא חיונית לכל אזרח גלובלי, וכי הכללת האנגלית כמקצו ליבה היא בדיוק מה שמעניק לילדי הכפר הזדמנות להיחשף לשפה הזו, הפותחת צוהר לעולם החיצון; אם הדבר יבול, הפער בין למידי העיר והכפר ביכולת הגישה למידע יתבסס עוד יותר. הוא ם הזהיר כי הצבת "לימוד שפות זרות" מול "תרבות מסורתית" רק "תיצור עימות בין סדרי עדיפויות שגויים, ותפויטיזציה מיותרת של הדיון הציבורי".

ברמה המוסדית, האונירסיטאות כבר מבצעות התאמות בשקט. לפי דיווח של דויטשה ולה, אוניברסיטת בייג'ינג לשפות זרות כבר אימצה את המול "שפה זרה + מקצו", המשלב אנגלית עם משפטים, טכנולוגיית מידע או כלכלה. פרופסור מאוניברסיטה בבייג'ינג אמר לדוישה ולה כי מספר בוגרי התיכון הבוחרים בשפות שאינן נפוצות כמו גרמנית נמצא ביריה, וכי אונירסיטאות לשפות זרות חייבות להגי בכל הנוגע ליעדי ההכשרה שלהן.

טאנג גם הביא כמקור השראה את הניסוח של ויי יואן "ללמוד מהטכניקה של הזרים כדי לשלוט בהם" מתקופת תנועת ההתעצמות העצמית של סין בסוף המאה ה-19, כמקדים היסטורי לדיון הסיני כיצד ללמו ידע ומיומנויות זרים. בהיגיון שלו, מוסד ובת האנגלית כיום ממשיך אינרציה של "לימוד המערב" שלא עברה חשיבה מחודשת.

עם זאת, הדיון הזה טרם התורגם לכיוון מדיניות ברור. דוישה ולה הצביעה על כך שאין עד כה כל אות פומבי לכ שמשרד החינו הסיני שול ברצינות כל התאמה קונקרטית במעמד האנגלית כמקצו חובה; את מת התמיכה הכוללת בהצעתו של טאנג בקרב הציבור והאקדמיה, קשה גם כן להערי מתוך התגובות המקומיות ברשתות החברתיות.

המתח העמוק יותר טמון בכך שהסיבה שהאנגלית הפכה לשפה הגלובלית היא בכך שהיא מגלמת את הדומיננטיות של המערב במדע, באקדמיה ובתקשורת מאז העת החדשה. האם מדינה בעלת ציוויליציה של אלפי שנים עדיין נדרשת לתמוך בכוחה של אי-השוויון המבני הזה בהיקף ארצי? ככל שתרגום המכונה הופך בשל יותר, וככל שמדינות אחרות מתחילות ללמוד מסין בתחומים כמו טכנווגיית סוללות ורובוים הומנואידים, השאלה שהעלה טאנג והתשובה של הו שיג'ין כבר אינם רק ויכוח פנימי על מדיניות חינו, אלא על האון שבו ציוויליזציה מתעוררת מתמודדת עם סדר הידע הגלובלי הקיים.