שר החוץ של בנגלדש מושבע לנשיא העצרת הכללית של האו"ם, מצביע ישירות על כך ש"ארכיטקטורת 1945" של מועצת הביטחון כבר אינה רלוונטית
שר החוץ של בנגלדש רחמן הושבע רשמית ב-9 בספטמבר לנשיא העצרת הכללית ה-81 של האו"ם, וקרא לרפורמה "משמעותית" של האו"ם – במיוחד מועצת הביטחון – כדי לזכות מחדש באמון הציבור, והצהיר בגלוי "זה לא 1945". השבעתו של הדיפלומט ממדינה מתפתחת בדרום אסיה מעניקה קול חדש לאכזבה ארוכת-השנים של הדרום הגלובלי ממבנה הכוח שלאחר מלחמת העולם השנייה.
נשיא העצרת הכללית ה-81 של האו"ם, שר החוץ של בנגלדש רחמן, החל רשמית את כהונתו בניו יורק ב-9 בספטמבר, והפנה את חיצי הרפורמה ישירות למועצת הביטחון – מבנה כוח שנותר מימי מלחמת העולם השנייה – וקרא לשינוי "משמעותי" כדי לתקן את האמון הציבורי.
על פי דיווח ב"ההינדו", השיב רחמן במסיבת עיתונאים לשאלת סוכנות הידיעות "פרס טראסט של הודו" כי מבנה האו"ם הנוכחי אינו מסוגל עוד להתמודד עם אתגרי המאה ה-21. הוא אמר: "זה לא 1945, אנחנו לא נמצאים בוועידת סן פרנסיסקו." הדברים הפנו ישירות את הביקורת למבנה חלוקת הכוח שנקבע בחתימת מגילת האו"ם ב-1945 – חמש המדינות החברות הקבועות שולטות במועצת הביטחון באמצעות זכות הווטו, ומבנה זה כמעט שלא עבר שינוי מהותי במהלך שמונים השנים האחרונות.
רחמן אמר: "האמון נמצא בגירעון, והארגון חייב לבצע רפורמה עמוקה יותר כדי להתאים אותו לעתיד – לא רק להיום, אלא למחר." הוא גם הזהיר כי אם הרפורמה לא תסייע לזכות מחדש באמון הציבור, היא תיתפס כ"פעולה קוסמטית" או כתיקון "שולי". "אני לוקח את הרפורמה הזו ברצינות רבה מאוד, רצינות רבה מאוד," הוא הוסיף.
נשיא העצרת החדש הצהיר כי ימשיך את "יוזמת UN80" שקידם מזכ"ל האו"ם גוטרש, שמטרתה להפוך את מערכת האו"ם לרזה, יעילה ומתואמת יותר. רחמן אמר: "העולם התקדם, והארגון הזה חייב גם הוא להתקדם. אני אסייע לקדם תהליך זה."
רחמן נבחר לנשיא העצרת ה-81 של האו"ם ביוני 2026, ותקופת כהונתו מתחילה ב-8 בספטמבר, עם פתיחת העצרת. הוא יחליף את שרת החוץ לשעבר של גרמניה, ברבוק. כדיפלומט ממדינה מתפתחת בדרום אסיה, השבעתו של רחמן עצמה מזרימה לדיון ארוך-השנים על רפורמת מועצת הביטחון נקודת מבט מהדרום הגלובלי.
רפורמת מועצת הביטחון היא אחד הנושאים הוותיקים והרגישים ביותר בסדר היום של האו"ם. מאז שנות ה-90 של המאה הקודמת, הוצעו שוב ושוב הצעות להרחבת מושבי החברות הקבועות, הגבלת זכות הווטו או ביטולה, אך התהליך נתקע לאורך שנים בשל הקושי להגיע להסכמה בין חמש המדינות החברות הקבועות במועצת הביטחון.
גם רחמן עצמו שמר על גישה ריאליסטית לגבי סיכויי הרפורמה. הוא הודה: "אני לא נאיבי עד כדי כך שאני חושב שהכל יכול להיפתר במהירות ובידידות. יש דברים שלעולם לא ייפתרו, ויש דברים שאנו זקוקים לזמן כדי למצוא עבורם פתרונות. זה בסדר. אבל זה לא צריך למנוע מאיתנו לחפש קונצנזוס במקום שבו ניתן."
אין עדיין תגובות. התחילו את הדיון.