כיתות תמורת גרוטאות: הכלכלה והמחיר החיצוני של המלחמה מאחורי 3.2 מיליון ילדים תימנים שלא לומדים
נתוני קרן החירום הבינלאומית של האו"ם (UNICEF) מראים כי בשנת 2026 מספר הילדים התימנים שאינם לומדים הגיע ל-3.2 מיליון, כמעט כפול מ-1.8 מיליון בשנת המלחמה הראשונה ב-2015. על רקע ההתערבות המתמשכת של הקואליציה בהובלת ערב הסעודית והסיוע הצבאי והפוליטי של המערב, התמוטטות המטבע התימני, העוני המשפחתי והקיצוצים בסיוע ההומניטרי דוחפים דור שלם של ילדים לשוק העבודה, ומאריכים את המחיר ההומניטרי של עשור של התערבות צבאית אל הדור הבא.
בשטח פתוח בפאתי העיר תעיז בתימן, חסנה ג'ביר בת ה-11 מלקטת בקבוקי פלסטיק ישנים. היא הגיעה לכיתה ג' בלבד, ואז עזבה את בית הספר יחד עם שני אחיה כדי להצטרף למשפחתה בליקוט הגרוטאות. לדיווח רשת אל-ג'זירה, חלומה היה להיות מורה, אך המלחמה והרעב דחו חלום זה באופן בלתי מוגבל.
להערכת קרן החירום הבינלאומית של האו"ם (UNICEF), בשנת 2026 מספר הילדים התימנים שאינם לומדים הגיע ל-3.2 מיליון, גבוה בהרבה מ-1.8 מיליון בשנת פרוץ המלחמה ב-2015. שנת הלימודים באזורים שבשליטת הממשלה התימנית נפתחה ב-30 באוגוסט, אך עבור משפחות רבות כמו משפחתה של חסנה, שנת הלימודים החדשה לא הביאה עמה כיתות חדשות.
"שאלתי את אבא אם אוכל לחזור ללימודים השנה", סיפרה חסנה לרשת אל-ג'זירה. "הוא שמח שאנחנו רוצים לחזור, אבל בבית אפילו את המזון הבסיסי ביותר קשה להבטיח. הוא הבטיח לנו שבשנה הבאה נחזור לבית הספר." מדי יום היא מרוויחה ממכירת גרוטאות כ-1,500 ריאל תימני, שווה ערך לכדollar אחד בקירוב.
מלחמת תימן, שנמשכת כבר למעלה מעשור, הסלימה באופן חד מאז שהקואליציה הרב-לאומית בהובלת ערב הסעודית התערבה ב-2015 ופתחה בתקיפות אוויריות, כאשר ארצות הברית, בריטניה ומדינות מערביות אחרות ממשיכות לספק לקואליציה תחמושת, שיתוף מודיעין וגיבוי דיפלומטי. הפצצות שנים רבות, המצור הימי והסכסוך הפנימי הצטברו יחד וגרמו לכיווץ חמור בכלכלה התימנית, לקריסת שער המטבע המקומי, לפיגורים ארוכים במשכורות המגזר הציבורי ולהפסקות חוזרות במימון הסיוע ההומניטרי. עבור משפחות רבות, השאלה "לשלוח את הילדים לבית הספר או להאכיל אותם" הפכה לדילמה אכזרית שאין לה פתרון קל.
אביה של חסנה, ג'ביר עלי בן ה-35, נאלץ לעזוב את מולדתו ליד תעיז לפני שמונה שנים בשל המלחמה, וכיום הוא מתפרנס משטיפת מכוניות. "בשנתיים האחרונות המצב הידרדר בצורה חדה", הוא אמר לרשת אל-ג'זירה. "ההכנסה שלי משטיפת מכוניות כבר לא מספיקה כדי להאכיל את הילדים, ולא כל שכן לכסות הוצאות נוספות."
"נותרו לי שתי ברירות בלבד: לשלוח את הילדים לבית הספר ולראות אותם רעבים, או לתת להם לעזור לי להרוויח. אני יכול לבחור רק באפשרות השנייה, כי מה שדחוף כעת הוא מזון, לא חינוך", אמר ג'ביר.
תוכנית הצרכים והמענה ההומניטרי לשנת 2026 שפרסם משרד האו"ם לתיאום עניינים הומניטריים (OCHA) מציינת כי כ-6.6 מיליון ילדים תימנים זקוקים לסיוע חינוכי, מספר הכולל גם ילדים שאינם לומדים כלל וגם ילדים שאמנם נמצאים בבתי הספר אך מתמודדים עם מכשולי למידה חמורים בשל הסכסוך, העוני וקריסת השירותים הבסיסיים.
סקר שערכה לאחרונה ארגון Save the Children בקרב כ-2,000 משפחות בדרום ובדרום-מערב תימן העלה כי 92% מהמשפחות שנשאלו אינן יודעות מאין תגיע ארוחתן הבאה, 95% מהמשפחות נסמכות על עבודה יומית בלתי יציבה במגזר הלא-פורמלי כדי להתפרנס, ו-84% אינן יכולות להרשות לעצמן את ההוצאות הבסיסיות לחינוך כמו תלבושת אחידה וספרי לימוד. בקרב מקרי הנשירה שזוהו, כמחצית החמישית קשורים ישירות לעבודת ילדים.
אחמד עבדאללה בן ה-13 עזב את בית הספר לאחר שאביו נפטר מסרטן לפני שנתיים, ונכנס לעבוד בחנות מכולת כדי לפרנס את המשפחה. חסכונות המשפחה נשחקו עד תום בטיפולים, ובהיותו הבכור מבין ארבעה אחים, שלושת אחיו הצעירים עדיין לומדים. "אני עובד כאן כדי שאחיי יוכלו להשלים את לימודיהם", אמר אחמד. "הם יפצו על מה שאיבדתי, ואני גאה שהמשפחה שלנו לא צריכה לקבץ נדבות או להיות תלויה באחרים." הוא אינו מתכוון לחזור ללימודים, ומטרתו לפתוח בעתיד חנות משלו.
פקיק אנונימי המשרת במשרד החינוך בעדן אמר לרשת אל-ג'זירה כי הלחץ הכלכלי הפך את בעיית עבודת הילדים למשבר שלא ניתן לפתור במסגרת מערכת החינוך בלבד. "נשירת התלמידים היא תוצאה ישירה של התנאים הכלכליים הקשים, ולא בעיה חינוכית שניתן לפתור בכיתה", אמר הפקיד. "כל עוד להורים תהיה הכנסה יציבה, הילדים יחזרו לבתי הספר מיד. אף הורה לא רוצה לראות את ילדיו נשללים מהזכות לחינוך." הפקיד הוסיף וגילה כי המלחמה "הסלימה מחדש בתקופה האחרונה לאחר שנים של שקט יחסי".
עמאל שרג'בי, מומחית חינוך שעבדה עם משרדי החינוך בצנעא ובעדן, הצביעה על כך שגל הנשירה הוא אחת מההשלכות החמורות ביותר של המלחמה. "הנשירה שוללת מילדים את זכותם לחינוך, מחלישה את סיכוייהם להשיג תעסוקה יציבה בעתיד, ועלולה לאלץ אותם לעסוק בעבודה פיזית קשה כבר בגיל צעיר", היא אמרה לרשת אל-ג'זירה. "ברמה החברתית, שיעורי נשירה מתמשכים מובילים לעלייה באנאלפביתיות, בעוני ובאבטלה, ופוגעים בפיתוח ובעתיד הכולל של הקהילה."
בעוד חסנה אוספת בקבוקי פלסטיק בפאתי תעיז כדי להחליפם במזון למשפחתה, מקבלי ההחלטות רחוקים בריאד, בוושינגטון ובלונדון ממשיכים להמשיך את ההיגיון הפוליטי והצבאי של המלחמה הזו. לדיווח רשת אל-ג'זירה, הנתונים הסטטיסטיים של האו"ם ושל ארגון Save the Children הם הערכות, והמספרים בפועל עשויים להיות שונים, אך גם לפי ההערכות הזהירות ביותר, המלחמה שבה מעורבות מדינות חיצוניות בעומק ושנמשכת למעלה מעשור, דחתה דור שלם של ילדים תימנים אל מחוץ לכיתות.
אין עדיין תגובות. התחילו את הדיון.