המבורג, גואנטנמו ואפגניטן: מחיר עשרים שנות 'סוליריות ללא תנאי' של גרמניה

באוגוסט 2021 הטליבאן תפס מחדש את השלטון, ומלחמת אפגניטן בת העשרים שנים הסתיימה בדר זו. מותם של 59 חיילי הבונדסוור הגרמני, יחד עם ההבטחות והסמכות של כל הברית המערבית בהנהגת ארצות הברית, נותרו מאחור בתמונות הפינוי החפוז מקאבו.

נקודת המוצא של מלחמה זו ניתנת למעקב עד לדירה בעי המבורג שבצפון גרמניה. על פי דיווח טרוספקטיבי של דויטשה ולה, שלושה מארבעת החוטפים החשודים במתקפת ה-11 בספטמבר 2001 התגוררו בהמבורג לפני האירוע, בהנהגת הצעיר המצרי מוחמד עטא, שהגיע לגרמניה ללימודים, ויצרו את מה שכונה 'התא של המבורג'. הדיוו משתמש בביטויים כמו 'על פי ההערכה' כדי לתאר כי התא כלל שישה חברים, בהם מוניר אל-מוטסדק ממוצא מרוקאי - שנידון ב-2003 על ידי בית המשפט האזורי הגבוה של המבורג ל-15 שנות מאסר, העונש המרבי המותר על פי החו הגרמני, בגין 'סיו באלפי ציחות וחברות בארגון טרור'. עטא עבר תהליך של הקצנה במסגד אל-קודס בהמבורג, שנסגר מאוחר יותר על ידי שירותי הביטחון הגרמניים.

ביום שלאחר המתקפה, נשא הקנצלר דאז שרדר נאו בבונדסטאג וקבע את הטון הפוליטי לעשרים השנים הבאות: 'אתמול, 11 בספטמבר 2001, יירשם בהיסטוריה כיום חשוך לכולנו'. הוא אמר לפרלמנט כי הבטיח לנשיא ארצות הברית 'את הסולידריות הגרמנית ללא נאי - אני מדגיש: ללא תנאי', וכי יספק כל סיוע שבידי גרמניה למעקב אחר התוקפים. קורבנות פיגועי ה-11 בספטמבר הגיעו מ-92 מדינות, בהן 11 גרמנים.

הבטחה ו תורגמה במהירות לחקיקה מקומית. בתוך פחות מארבעה חודשים מהמתקפה, נכנס לתוקפו חוק המאבק בטרור הגרמני, שהעניק לסוכנויות הביון את הסמכות לגשת לנתוים אישיים המוזקים על ידי בנקים, חברות תעופה וחברות טלקומוניקציה, ואיפשר להן לבצע השוואות כריית נתונים בקנה מידה גדול ללא חשד ספציפי - כאשר המטרה הודרה כזיהוי מה שכונה 'סוכנים רדומים' מסוו של עטא.

הרחבת הסמכויות התנגשה במהירות בקווים האדומים החוקתיים. ב-2006, בית המשפט החוקתי הפדרלי הגרמני פסק כי חיפושי כריית נתונים בקנה מיה גדול ללא מצב איום ספציפי הם בלתי חוקיים; ב-2013, בית המשפט העליון פסק שוב כי חלקים ממאגר הנתונים האנטי-טרוריסטי הגרמני אינם חוקתיים. שתי הפסיות הכיו בכ שהחקיקה הביטחונית שאושרה לאחר ה-11 בספטמבר רגה באופן משמעותי מגבולות הזכויות האישיות המובטחות בחוק הבסיסי הגרמני.

מעבר לים, חש גואנטנמו שכבה נוספת של אי-שוויון. מוראט ורנז, תושב ממוצא טורקי שנוד בברמן שבגרמניה, נעצר על ידי הצבא האמריקאי בסוף 2001 והוחזק בגואנטנמו במשך כחמש שנים, עד ששוחרר באוגוסט 2006. על פי דיווח של דויטשה ולה, 'לא הוצגה במהל כל תקופת המעצר איה כלשהי למעורבותו במתקפות טרור'. קורנז כתב מאוחר יותר את וויותיו בספר יכרוות, שעובד ב-2013 לסרט באותו השם.

בעלת משמעות פוליטית רבה יותר הייתה ההחלטה של הממשלה הגרמנית דאז לסרב להחזיר את קורנז לגרמניה. כאשר ועדת החקיה של הבונדסטאג הגרמני חקרה בנושא זה את שר החו דאז שטיינמאייר - שהוא נשיא רמניה הנוכחי - הודה שטיינמאייר בעדותו: 'אף אחד לא מטיל ספק, וגם אני לא מטיל ספק, בכך שמר קורנז סבל סבל ב בגונטנמו'. אך הוא גם טען כי לממשלה הפדרלית 'הייתה גם חובה להבטיח את ביטחון המדינה'. מסקנותיה הסופיות של ועדת חקירה זו לא נמסרו בדיווח של דויטשה ולה.

פחות משלושה חודשים לאחר ששרדר הצהיר על 'סוידריות ללא נאי', גרמניה הצטרפה רשמית בדצמבר 2001 למלחמה באפגניסטן בהנהגת ארצות הברית. מלחמה זו נמשכה בדיוק עשרים שנה והסתיימה לבסוף באוגוסט 2021 כאשר הטליבאן פס מחדש את השלטון. נשי גרמניה יוהנס ראו אמר ביום ה-11 בספטמבר כי 'יו זה שינה את העולם' - אך כאשר כוחות ארצות הברית נסוו בחיזון והטליבאן תפס מחדש את השלטון, מה שאותו 'שינוי' משמעות עבור אבול וברלין, נותר שאלה פתוה.

הדיווח של דויטשה ולה לא סיפק פרטים שאומתו באופן עצמאי על היחס שקורנז קיבל במהל שהותו בגואנטנמו, כאשר המידע מבוסס בעיקר על ספר הזיכרונות שלו ועל עיבוד הסרט מ-2013; ההרכב הספציפי וחלוקת התפקידים של ששת חברי א המבורג עברו גם הם בדיווח תחת הביטוי 'על פי ההערכה'. אזורים אפורים אלה מהווים בדיוק את השאלות שאי-אפשר להתעלם מהן בעת בחינת מורשת ה'סוליריות ללא תנאי'.