העלאת השכר של 3.6 מיליארד פסחה עליהן: תעשיית המעונות המשפחתיים באוסטרליה מצטמצמת תחת רגולציה אחידה

לפי דיווח של ABC News, הממשלה הפדרלית של אוסטרליה הסכימה ביוני השנה להאריך ב-18 חודשים נוספים את המימון להעלאת שכר של 15% לעובדי חינוך לגיל הרך, בעלות כוללת של כ-3.6 מיליארד דולר אוסטרלי, המכסה כ-200,000 עובדים — אך מחנכות מעונות יום משפחתיים המועסקות כקבלניות עצמאיות הוצאו מההסדר. נתוני הרגולציה מראים במקביל כי חלקם של שירותי מעונות יום משפחתיים מאושרים מתוך כלל שירותי החינוך לגיל הרך המאושרים ירד מ-7% ב-2016 ל-2% ב-2025.

מאחורי מספרים אלה עומדות משפחות מסוימות ועובדות מסוימות. בביתה של דבי מקלאוד, העובדת במערב מלבורן כבר 37 שנה, בכניסה מסודרים חומרי למידה וקוביות, פינת האוכל הוסבה למטבח צעצועים, ובחצר יש מגלשה ונדנדה. בשיחה עם ABC News היא אמרה כי עבודתה היא עבודה מקצועית של תכנון מסלולי למידה וקידום התפתחות הילדים, אך הלחץ הביורוקרטי והרגולטורי הולך וגובר. "אני רוצה להחזיר את 'המשפחה' למעונות המשפחתיים," אמרה, "יש לנו הכשרה, אנחנו צריכות לבצע הרבה עבודה תיעודית, תכנון תכניות לימודים, התבוננות, רפלקציה, וגם לכתוב יומנים לבדיקה." לפי דיווח ב-ABC News, היא מרוויחה פחות מעובדות מרכזי טיפול, בין השאר משום שהיא עוסקת עצמאית ומטפלת שעות ארוכות בעניינים אדמיניסטרטיביים ללא תשלום.

מחנכות מעונות יום משפחתיים עובדות בדרך כלל בביתן, ומטפלות בו זמנית בעד ארבעה ילדים בגיל הגן — הן מועסקות על ידי ספקית מאושרת, או עובדות כקבלניות עצמאיות מולה. אך לפי דיווח ב-ABC News, הן חייבות לעמוד בדיוק באותן דרישות רגולטוריות לאומיות החלות על מוסדות גדולים. מקלאוד אמרה במישרין: "כשהם קבעו את הכללים הם חשבו על מרכזים, שם יש יותר מעובד אחד."

מחקר ארצי שערכה פרופ' אנדריאה נולאן, חוקרת ראשית באוניברסיטת דיקין, בקרב 200 מחנכות מעונות יום משפחתיים, אישר את הבעיה המבנית הזו: כל הנשאלות היו נשים, בדרך כלל מבוגרות יותר ובעלות ניסיון רב יותר בענף, אך רובן חשו בידוד מקצועי וחוסר הבנה מהסביבה. נולאן אמרה ל-ABC News: "הן עוסקות עצמאיות, עושות הכל לבדן. העבודה לא נגמרת כשהילדים עוזבים, לפעמים זה נמשך עד השעה שש בערב, ואז רק אז בני המשפחה שלהן חוזרים הביתה."

התפיסה של מקצוע זה כ"עבודה שנשים מוכשרות אליה באופן טבעי" היא הבעיה המרכזית שנולאן ומספר מחנכות הצביעו עליה שוב ושוב. נולאן אמרה במישרין: "החברה מניחה שזו עבודה של נשים, שזה משהו שנשים יודעות לעשות באופן טבעי. הן מטפלות, זה מולד אצלן." מקלאוד, מצדה, חזרה והדגישה: "אנחנו לא דודות שמשגיחות על ילדים."

בצד המדיניות לא חסרה פעילות. ביולי אשתקד, לאחר שנחשפו מספר מקרי התעללות בילדים במרכזי טיפול, בדיקה של ממשלת ויקטוריה גילתה עיכובים בביטול בדיקות עבודה עם ילדים (Working with Children Checks), שיתוף מידע בין-מחלקתי לקוי ומחסור במימון לרגולציה. בעקבות זאת הסכים הפדרל להקים רישום ארצי של עובדי חינוך לגיל הרך, והחל מפברואר השנה הוחל חובת הכשרה ארצית לבטיחות ילדים.

במקביל, הממשלה הפדרלית השיקה ב-2024, ב-860 אזורים, "ניסוי יכולת" שמופעל על ידי Family Day Care Australia, המעניק תמיכה ומשאבים למחנכות, וצפוי להסתיים בסוף השנה. מנכ"ל Family Day Care Australia, אנדרו פטרסון, הודה בפני ABC News: "הענף נמצא בפיגור במימון הן ברמה הפדרלית והן ברמת המדינות/הטריטוריות, וזה יוצר לחץ על הקיימות של כל הענף." הוא הדגיש כי מעונות יום משפחתיים הם "לעתים קרובות הבחירה היחידה האפשרית" באזורים אזוריים, כפריים ומרוחקים.

"אנחנו נדחסים לאותה מסגרת של הטיפול המרכזי," אמרה מקלאוד ל-ABC News, "אבל זה מודל עסקי שונה לחלוטין."