"פער חמור בין המילים לבין המעשים": הסנקציות הבריטיות על ישראל סופגות ביקורת מהתקשורת המקומית, ו'הארץ' חושפת שוב כי נתניהו 'ידע' על אירועי 7 באוקטובר

מאמר מערכת של ה'טיימס' הבריטי שפורסם ב-9 בחודש מתח ביקורת חריפה על הסנקציות שהטילה ממשלת בריטניה על המתנחלים בגדה המערבית, וקבע כי הן 'אינן תואמות את הלשון הדרמטית', עשויות להיות 'בעלות השפעה הפוכה', והזהיר כי הצעד י'להבה את האש של האנטישמיות' בבריטניה. העיתון גם קבע כי הצעדים הללו 'אינם מועילים לפלסטינים'. הביקורת החריפה מהעיתונות המרכזית הבריטית הציבה את ממשלת בריטניה בעמדה לא נוחה: נושאת לשון גבוה בנושא הישראלי-פלסטיני, אך נשפטת על ידי התקשורת שלה כמי שמנהלת מדיניות חלולה.

את המחלוקת הפנימית הזו הציתה הכרזתו של שר החוץ הבריטי אד מיליבנד על הסנקציות. לפי הדיווח ב'אינדפנדנט', מיליבנד הגדיר את ההתנהלות המתמשכת של ישראל בגדה המערבית כ'טיהור אתני', וכינה את המתנחלים 'טרוריסטים של ההתנחלויות'. בנוסף, הוסיף מיליבנד כי הכיבוש של הגדה המערבית בכללותו הוא בלתי חוקי. ה'איי' דיווח בכותרת הראשית: 'בריטניה מאשימה את המתנחלים בטיהור אתני, ישראל זועמת'.

עם זאת, מאמר המערכת של ה'טיימס' התנגד וטען כי יעילותם המעשית של הצעדים הללו מוטלת בספק, וכי קיים פער ברור בין מתינות אמצעי הסנקציות לבין חומרת הניסוח.

ייתכן שהמחיר הממשי של הסנקציות כבר החל להתגלות. לפי הדיווח ב'איי', לאחר הטלת האיסור על היבוא על ידי בריטניה, עלולים להיפגע ערוצי קבלת המודיעין מישראל. המשמעות היא שממשלת בריטניה, הידועה בלשונה הנוקשה, עדיין ניצבת בפני שיקולים מוחשיים אל מול האינטרסים המעשיים של שיתוף הפעולה הביטחוני.

הכרזתו של מיליבנד עוררה גם תגובה חריפה בקרב הקהילה היהודית במדינה. הרב הראשי של בריטניה כינה את יום הכרזת הסנקציות 'יום חשוך באמת עבור יהודי בריטניה'. מיליבנד הגיב מיד בהסתמכות על זהותו האישית, הדגיש את רקעו היהודי וטען כי הוא 'יהודי בריטי גאה'. שני הצדדים מסתמכים על זהות באותו נושא, אך מגיעים למסקנות הפוכות לחלוטין.

בעוד שבריטניה מתווכחת על מדיניותה כלפי הישראלים-פלסטינים, התקשורת הישראלית מתווכחת סביב סערת אחריות אחרת. חקירה של 'הארץ' חשפה כי ראש הממשלה נתניהו עודכן על המודיעין הרלוונטי לפני המתקפה של 7 באוקטובר 2023, אך לפי הדיווח תגובתו הייתה 'עייפות ואדישות'. מאמר המערכת של 'הארץ', שכותרתו 'נתניהו ידע', עמד על האשמתו והרחיב את האחריות של נתניהו לשנים שקדמו למתקפה – שבמהלכן, לפי הטענה, הוא איפשר לחמאס לקבל מימון.

'Ynet' הישראלי לא הופתע מממצאי 'הארץ' וסבר כי הדבר 'מוסיף עוד פרט לשורה של אותות אזהרה שקדמו ל-7 באוקטובר', אך במקביל העריך כי החשיפות הללו לא ישפיעו על הבחירות בישראל. 'הארץ', לעומת זאת, סברה אחרת וטענה כי לאחר 'שלוש שנים של שקרים ושפיכות דמים', החשיפה הזו עשויה להיות הרגע המכריע עבור הבוחרים המתלבטים.

'הארץ' נשבעה להמשיך לחקור את אחריות היודעים, ואילו ה'טיימס' הפנתה את חיציה כלפי יעילות הסנקציות של ממשלתה שלה. תחת המתקפה המתואמת של שני העיתונים הללו, היעילות המעשית של הסנקציות והמחיר הפוליטי ליודעים נותרו תלויים ועומדים.