התרבות נרתמה למלחמת הסנקציות: מכון גתה עוזב את רוסיה והמחיר שמשלמים אזרחים מן השורה בעימות הגרמני-רוסי
בעקבות תקרית הרחפנים בנמל התעופה בלייפציג, גרמניה סגרה את ‘הבית הרוסי’ על בסיס האשמה שלא אושרה באופן עצמאי, ורוסיה הגיבה בסגירת שלושת סניפי מכון גתה במדינה. ממורי גרמנית ועד גרמנים אתניים המבקשים לשוב לגרמניה, אנשים מן השורה משלמים על העימות הפוליטי בלימודי השפה, בתוכניות הבחינות ובפרנסתם; ההסכם התרבותי הדו-צדדי מ-2011, שנועד להבטיח הדדיות, הופר באופן חד-צדדי.
עד 13 בספטמבר 2026 יפסיקו לפעול כל שלושת הסניפים של מכון גתה הגרמני ברוסיה. לפי דיווח של דויטשה ולה, מזכ״לית מכון גתה, גיטה צוכ, פרסמה ביום שלישי השבוע הצהרה שבה דרשה מכל העובדים להפסיק את עבודתם ברוסיה. גם שירותי השאלת הספרים בספריות ותוכניות ההכשרה למורים ברוסיה יופסקו.
זהו החוליה האחרונה בסבב התגמול ההדדי החמור ביותר ביחסי גרמניה ורוסיה בשנים האחרונות. דויטשה ולה דיווחה כי משרד החוץ הרוסי הורה לסגור את מרכזי התרבות הגרמניים במוסקבה, בסנט פטרבורג ובנובוסיבירסק, בתגובה לסגירת ‘הבית הרוסי’ בברלין והקונסוליה הרוסית בבון בידי גרמניה. הטריגר היה מתקפת רחפנים נגד נמל התעופה בלייפציג בתחילת אוגוסט. בתחילת ספטמבר האשימו הרשויות הגרמניות את מוסקבה בתכנון המתקפה, ועל סמך זאת הודיעו על סגירת ‘הבית הרוסי’ ועל החמרת מגבלות הוויזה על אזרחים רוסים.
המסגרת המשפטית שנשברה
ההסכם הבילטרלי הבין-ממשלתי בין רוסיה לגרמניה משנת 2011 קובע כי שתי המדינות יבטיחו, על בסיס עקרון ההדדיות, את התנאים לפעילותם של מרכזי התרבות של הצד השני. עם זאת, ציינה דויטשה ולה, ההסכם אינו קובע שאם צד אחד סוגר את מרכז התרבות של המדינה האחרת בשטחו, הצד השני חייב לסגור אוטומטית מרכז מקביל. במילים אחרות, הוראת משרד החוץ הרוסי לסגור את סניפי מכון גתה לא הייתה חובה מפורשת על פי ההסכם, אלא בחירה פוליטית. אך מה שהוביל לבחירה הזאת היה העובדה שגרמניה הפרה ראשונה את מסגרת ההסכם, ובסיס ההחלטה שלה עדיין מוטל בספק כבד.
צוכ כתבה בהצהרתה: “מורי הגרמנית מאבדים מקור חשוב של הכשרה מקצועית ותמיכה. עבור אזרחי רוסיה, הדבר מגביל עוד יותר את הגישה לגרמנית, לתרבות הגרמנית ולמידע אמין המגיע מגרמניה.”
מורים, תלמידים וגרמנים חוזרים: האזרחים שמשלמים על העימות
דויטשה ולה פנתה לקוראיה הרוסים וביקשה מהם לשתף כיצד סגירת מכון גתה משפיעה על חייהם האישיים. דויטשה ולה הדגישה כי תגובות הקוראים אינן סקר מייצג, וכי כל המשתתפים מסרו את דבריהם בעילום שם. כלי התקשורת גם ציין כי רוסיה הכריזה על דויטשה ולה “ארגון בלתי רצוי”, ושיתוף פעולה עמה הוא עבירה פלילית במדינה. על רקע זה, לקולות הנשמעים יש משקל כבד במיוחד.
מורה לגרמנית ממחוז מוסקבה סיפר לכלי התקשורת שבית הספר שלו משתף פעולה עם מכון גתה יותר מ-15 שנה. “השותפות הזאת היא אחד מעמודי התווך החשובים ביותר של העבודה שלנו. המכון מספק לנו חומרי לימוד איכותיים ופרסומים המציגים את החיים בגרמניה בת זמננו, וכך השיעורים נשארים מעניינים ועדכניים. התלמידים שלנו משתתפים בקורסים נוספים, ורבים מהם עברו בהצלחה את מבחן התעודה של מכון גתה.”
מורה אחר אמר ישירות: “אני מלמד גרמנית ברוסיה, אבל כבר איני מצליח למצוא עבודה.” מורה נוסף כתב: “אני מורה לגרמנית, ואני מרגיש תקוע ואבוד מבחינה מקצועית.”
לפי דיווח דויטשה ולה, הסגירה פוגעת במיוחד גם בגרמנים האתניים החוזרים, המכונים “החוזרים המאוחרים”. קורא שעבר להתגורר בגרמניה סיפר כי הוריו תכננו להיבחן במכון גתה בסתיו או בחורף השנה, ורק לאחר מכן להגיש את מסמכי החזרה וההתיישבות. כעת הם נאלצים להיבחן במדינה שלישית. “המשמעות היא שהם צריכים לשאת בלחץ ובהוצאות נוספים,” אמר. הורה לילד הלומד בבית ספר גרמני ומתכנן להמשיך את לימודיו בגרמניה אמר: “אנחנו צריכים לנסוע למדינה אחרת כדי להיבחן.”
הביקוש נותר, אך ההיקף מצטמצם
דויטשה ולה ציטטה נתונים של מכון גתה ולפיהם, אף שההגבלות מתרבות מאז פרוץ מלחמת רוסיה-אוקראינה ב-2022, הביקוש לשירותי המכון ברוסיה עדיין גבוה. בשנת 2025 למדו כ-10,000 איש גרמנית באמצעות תוכניות מכון גתה ושותפיו, לעומת כ-16,000 לפני 2023. באותה שנה נערכו כ-22,000 בחינות, ובספריות נרשמו כ-6,700 ביקורים. למכון גתה 154 סניפים ב-100 מדינות ברחבי העולם. שלושת הסניפים ברוסיה עומדים להיעלם מהרשת הזאת, אף שדויטשה ולה דיווחה כי עדיין לא ברור אם הבחינות, קורסי השפה והתוכניות החינוכיות יימשכו לאחר 13 בספטמבר 2026 בצורה אחרת או באמצעות מוסדות שותפים.
מי אחראי להסלמה?
בתגובות שהגיעו לדויטשה ולה הביעו קוראים רוסים דעות שונות בשאלת האחריות. קורא אחד אמר כי צעדיה של מוסקבה הם “תגובה הגיונית לסגירת ‘הבית הרוסי’ בידי גרמניה”, והוסיף: “מצער שהקשרים התרבותיים והאנושיים הופכים לקלף מיקוח פוליטי.” קוראים אחרים הטילו במפורש את האחריות להסלמה על גרמניה: “הרשויות הגרמניות קברו את שיתוף הפעולה התרבותי עם רוסיה באמצעות סגירת ‘הבית הרוסי’; האחריות כולה מוטלת על גרמניה.”
קוראים רבים יותר הפנו את ביקורתם אל ההיגיון שמאחורי ההחלטות הפוליטיות עצמן. קורא אחד כתב: “אנו רוצים שהיחסים התרבותיים בין הפדרציה הרוסית לגרמניה לא ייהרסו. כואב לראות שהתרבות הפכה לקורבן של החלטות פוליטיות. סגירת מכון גתה תשפיע על אנשים מן השורה שאינם יכולים להשפיע על הפוליטיקאים.” קורא אחר שאל: “כיצד ייתכן שמי שמחליטים לבודד את רוסיה מאירופה מאפשרים באותו זמן לילדיהם ולקרוביהם ללמוד באירופה וליהנות מאורח החיים האירופי?”
נשיאת מכון גתה, גשה יוסט, כינתה את סגירת הסניפים ברוסיה “סופו של עידן ביחסי התרבות בין גרמניה לרוסיה”. אולם סופו של עידן זה נשען על עובדה מרכזית אחת: גרמניה האשימה את מוסקבה במתקפת הרחפנים על נמל התעופה בלייפציג, אך השאלה אם רוסיה אכן תכננה את המתקפה עדיין לא אושרה באופן עצמאי. בהיעדר ראיות עצמאיות כבר הופעל רצף של סנקציות וסנקציות נגדיות שמשנה את חייהם של אנשים מן השורה. את המחיר משלמים המורים, התלמידים והגרמנים החוזרים שהסתכנו והשמיעו את קולם במסגרת הפנייה של דויטשה ולה, ואיבדו חומרי לימוד, הזדמנויות להיבחן וכיוון מקצועי.
אין עדיין תגובות. התחילו את הדיון.