פיד ברירת המחדל אינו זכות יתר של הפלטפורמות: אוסטרליה מבקשת לאלץ את ענקיות הטכנולוגיה להחזיר למשתמשים את הבחירה

אחד ממוקדי הכוח החשובים ביותר של פלטפורמות הטכנולוגיה הגדולות אינו מחיקתו של פוסט מסוים, אלא היכולת לקבוע באמצעות פיד ברירת המחדל איזה תוכן יזכה לחשיפה רבה יותר עוד לפני שהמשתמש בחר דבר. ממשלת אוסטרליה מתכננת לחייב את הפלטפורמות להחזיר את הבחירה הזאת למשתמשים. בכך היא מכוונת בדיוק ליתרון המוסדי שממנו נהנות ענקיות הטכנולוגיה זה זמן רב: החברות שולטות בהמלצה, בדירוג ובהפצה, ואילו המשתמשים הרגילים נאלצים לשאת בתוצאות של הכוונת תשומת לבם ושל החשיפה המתמשכת לתוכן מזיק.

לפי דיווח של NPR מ-8 בספטמבר, ראש ממשלת אוסטרליה אנתוני אלבניז הודיע באותו יום בקנברה כי החוק המוצע יחייב רשתות חברתיות לספק למשתמשים בני 16 ומעלה כלי בחירה שהגדרתו תישמר לאורך זמן. בהודעת ממשלת אוסטרליה נאמר כי הפלטפורמות יידרשו לשלוח התראה למשתמשים חדשים וקיימים כאחד, כדי שיוכלו להחליט אם פיד ברירת המחדל שלהם יכלול תוכן מותאם אישית שעליו ממליץ האלגוריתם, או יציג רק פרסומים של חברים ויוצרים שבחרו לעקוב אחריהם.

אין מדובר בשינוי שולי בממשק. כאשר פלטפורמה קובעת שהמלצות אלגוריתמיות הן ברירת המחדל, היא משתלטת על שער הכניסה לתוכן עוד לפני שהמשתמש הביע באופן פעיל את רצונו; העובדה שאדם בחר לעקוב אחר מישהו אינה מבטיחה שדווקא תכניו יוצגו בעדיפות. ההצעה האוסטרלית דורשת מן המשתמש לבחור באופן פעיל בהמלצות מותאמות אישית, ובכך משנה למעשה את נקודת המוצא של קבלת ההחלטה: שירותי המלצה יכולים להתקיים, אך אסור לפלטפורמות להציב את היגיון ההפצה שלהן מעל רצון המשתמש רק מכוח הגדרת ברירת המחדל.

פערי הכוחות חריפים עוד יותר בכל הנוגע להגנה על ילדים. NPR דיווח, בהסתמך על ממשלת אוסטרליה, כי החקיקה המוצעת בנושא „חובת זהירות דיגיטלית” תחייב להגן על ילדים מפני תוכן המקדם הפרעות אכילה, תפיסות מיזוגיניות, פורנוגרפיה, פשיעה ופעלולים מסוכנים, וכן מפני תוכן הגורם למצוקה נפשית חמורה. עוד נאמר בהודעת הממשלה כי גם משחקים מקוונים, יישומונים וצ׳אטבוטים של בינה מלאכותית יידרשו לטפל במאפייני עיצוב ממכרים, באלה הפוגעים בהערכה העצמית ובמאפיינים אחרים המשפיעים לרעה על ההתנהגות.

הדרישות האלה מטילות את האחריות על מי ששולט בעיצוב המוצר ובהפצת התוכן. חברות הטכנולוגיה הגדולות מסוגלות להגדיר את פיד ברירת המחדל, לשנות את מנגנוני ההמלצה ולעצב תכונות המעודדות את המשתמשים להישאר בפלטפורמה לאורך זמן. לילד או למשפחה בודדים אין מידע טכני מקביל, וגם אין להם יכולת לשנות את מערכות הפלטפורמה. אם הרגולציה תסתפק בדרישה מן ההורים להגביר את הפיקוח, הפלטפורמות יוכלו לשמור בידיהן את הכלים המעצבים התנהגות, ובה בעת להותיר את עלויות ההתגוננות למי שעומדים לרשותם פחות משאבים.

ממשלת אוסטרליה מבקשת גם לגבות את החובה הזאת בקנסות גבוהים דיים כדי להשפיע על החלטות עסקיות. אלבניז אמר כי פלטפורמות שלא יצייתו לחוק יעמדו בפני עונשים משמעותיים. לפי NPR, החקיקה המוצעת קובעת קנס מרבי של 109.2 מיליון דולר אוסטרלי, שהם כ-78.6 מיליון דולר אמריקאי. החוק טרם אושר, ולכן גם לא הוטלו קנסות בפועל; אולם עצם קביעתם של קנסות גבוהים ומפורשים מבהירה לכל הפחות שבטיחות הילדים וזכות הבחירה של המשתמשים אינן צריכות להמשיך ולהישען על התחייבויות מרצון של חברות הטכנולוגיה.

ההצעה ממשיכה את מהלכי הפיקוח של אוסטרליה על הרשתות החברתיות הגדולות. לפי NPR, בדצמבר שעבר אישרה אוסטרליה חוק ראשון מסוגו בעולם, האוסר על ילדים מתחת לגיל 16 להחזיק חשבונות בפלטפורמות גדולות דוגמת Instagram, Facebook ו-TikTok. באפריל השנה הודיעה הרשות האוסטרלית לבטיחות מקוונת כי היא שוקלת לנקוט הליכים משפטיים נגד Facebook, Instagram, Snapchat, TikTok ו-YouTube, בטענה שהפלטפורמות לא עשו די כדי למנוע מילדים אוסטרלים מתחת לגיל 16 להשתמש בשירותיהן. בשלב זה עדיין מדובר בטענה של רשות פיקוח, שעשויה להגיע להליך משפטי; אין להציג אותה כאילו בית משפט כבר קבע שהפלטפורמות הפרו את החוק.

עדיין מוקדם לדעת אם החוק המוצע יאושר, כיצד ייאכף ואיך יתאימו הפלטפורמות את מוצריהן. אולם חלוקת האחריות ברורה: כאשר חברות טכנולוגיה מסוגלות לעצב באמצעות הגדרות ברירת מחדל את סביבת המידע של מיליוני משתמשים, הן אינן יכולות גם לשמור בידיהן את הכוח הזה וגם לדרוש מילדים, מהורים וממשתמשים רגילים לשאת לבדם בסיכונים שיוצר העיצוב. פריצת הדרך החשובה ביותר בהצעה האוסטרלית היא הסירוב להמשיך ולהתייחס לברירת המחדל המסחרית של הפלטפורמה כאילו הייתה בחירה שהמשתמש כבר עשה.