מכון גתה נסגר לחלוטין ברוסיה: מוסד תרבות הופך לקלף מיקוח ממשלתי, והלומדים והמורים משלמים את המחיר

לפי דיווח של דויטשה ולה, משרד החוץ הרוסי הורה לסגור עד יום ראשון, 13 בספטמבר 2026, את שלושת סניפי מכון גתה במוסקבה, בסנט פטרבורג ובנובוסיבירסק. זהו אחד העימותים הבין-ממשלתיים החמורים ביותר ביחסי גרמניה–רוסיה בתקופה האחרונה.

הגורם המיידי לסגירה הוא תגובתה של ברלין לניסיון תקיפת הרחפנים הכושל בנמל התעופה בלייפציג בתחילת אוגוסט. בתחילת ספטמבר ייחסו הרשויות הגרמניות את התקיפה למוסקבה, ולאחר מכן הכריזו על צעדי ענישה: סגירת בית רוסיה, המרכז הרוסי לתרבות ולחינוך בברלין, וסגירת הקונסוליה הרוסית בבון, לצד הקשחת מגבלות הוויזה לאזרחים רוסים. משרד החוץ הרוסי החליט לסגור את מכון גתה בתגובה.

ההסכם הבין-ממשלתי הרוסי–גרמני מ-2011 מבטיח אמנם את פעילותם של מוסדות התרבות של כל צד על בסיס הדדיות, אך אינו קובע שמדינה אחרת חייבת לסגור אוטומטית מוסד מקביל אם מדינה אחת סוגרת מרכז תרבות. במילים אחרות, סגירת מכון גתה ברוסיה היא החלטה פוליטית, לא חובה משפטית.

מי שנפגעים ישירות מההחלטה הם אנשים מן השורה, שאין להם כל השפעה על החלטות הממשלה. דויטשה ולה, שציטטה נתונים של מכון גתה, דיווחה כי בשנת 2025 למדו כ-10,000 בני אדם גרמנית במסגרת פרויקטים ושותפויות של המכון ברוסיה, לעומת כ-16,000 לפני 2023. באותה שנה קיים המכון כ-22 אלף בחינות, והספרייה נרשמה כ-6,700 ביקורים.

כמה קוראים סיפרו לדויטשה ולה על הקשיים המעשיים שלהם. קורא שעזב את רוסיה כמי ש‘חזר למולדת באיחור’ אמר כי הוריו תכננו להיבחן במכון גתה בסתיו או בחורף ולהגיש לאחר מכן מסמכים למגורי קבע בגרמניה. כעת הם יצטרכו להיבחן במדינה שלישית, כלומר לשאת ב‘הוצאות ולחץ נוספים’. קורא אחר אמר שילדו לומד בבית ספר דובר גרמנית: ‘עכשיו אי אפשר להיבחן ברוסיה, וצריך לנסוע למדינה אחרת’.

גם קהילת המורים לגרמנית סופגת זעזוע עמוק. מורה מאזור מוסקבה כתב שבית ספרו משתף פעולה עם מכון גתה יותר מ-15 שנה: ‘שיתוף הפעולה הזה הוא אחד מעמודי התווך החשובים ביותר של עבודתנו. המכון סיפק לנו חומרי לימוד איכותיים וספרים מודרניים, ולכן השיעורים נשארו קרובים למציאות’. מורה אחר אמר ישירות: ‘אני מלמד גרמנית ברוסיה, ועכשיו איני מצליח למצוא עבודה’. מורה נוסף כתב: ‘אני מורה לגרמנית; מבחינה מקצועית אני מרגיש תקוע ונטוש’.

מזכ״לית מכון גתה, גיטה צשוך, אמרה בהודעה: ‘כל העובדים חייבים להפסיק את עבודתם ברוסיה עד 13 בספטמבר 2026. הספרייה שלנו כבר לא תשאיל ספרים ולא תציע הכשרות. המורים לגרמנית מאבדים מקור חשוב להכשרה מקצועית ולתמיכה. עבור תושבי רוסיה משמעות הדבר היא צמצום נוסף של הדרך לקבל גרמנית, תרבות גרמנית ומידע אמין מגרמניה’. נשיאת המכון, גשה יוסט, כינתה זאת ‘סופו של עידן’ ביחסי התרבות בין גרמניה לרוסיה.

הרשויות ברוסיה הגדירו את דויטשה ולה ‘ארגון בלתי רצוי’, ושיתוף פעולה עם כלי התקשורת הוגדר עבירה פלילית. כל הקוראים שהוזכרו לעיל שיתפו את חוויותיהם בעילום שם; הם תיארו את מצבם תוך נטילת סיכון משפטי. לכן התגובות שאספה דויטשה ולה אינן סקר מייצג, והדוברים עצמם חשופים להשתקה בשל סביבת המידע.

תגובות הקוראים חלוקות. אחד מהם כתב: ‘אנו רוצים שהקשרים התרבותיים בין הפדרציה הרוסית לגרמניה לא ייהרסו. למרבה הצער, התרבות הפכה לבת ערובה של החלטות פוליטיות. סגירת מכון גתה תפגע באנשים מן השורה שאינם יכולים להשפיע על הפוליטיקאים’. קורא אחר הטיל את האחריות על ברלין: ‘בסגירת בית רוסיה קברו הרשויות הגרמניות את שיתוף הפעולה התרבותי עם רוסיה. האחריות כולה מוטלת על הצד הגרמני’. קורא נוסף סבר שתגובת מוסקבה הגיונית: ‘סגירת הסניפים נראית כמו תגובה הולמת לסגירת בית רוסיה בידי גרמניה — הקשרים התרבותיים והאנושיים הופכים לכלי מיקוח של הפוליטיקה’.

קורא אחר העלה שאלה מבנית יותר: ‘כיצד מי שמחליטים לבודד את רוסיה מאירופה יכולים בו-זמנית לאפשר לילדיהם ולקרוביהם ללמוד באירופה ולחיות אורח חיים אירופי?’ השאלה מפנה את תשומת הלב לפער שבין מקבלי ההחלטות לבין האנשים מן השורה שנושאים בעלות ההסלמה הבין-ממשלתית.

עמדתה ותגובתה של רוסיה לניסיון תקיפת הרחפנים בנמל התעופה בלייפציג אינן מובאות בכתבה זו; ייחוס האחריות לגרמניה נותר טענה חד-צדדית. לא ידוע אם הבחינות והקורסים של מכון גתה יימשכו ברוסיה באמצעות שותפים או באופן מקוון. גם אין נתונים על מספרם של כ-22 אלף הנבחנים השנתיים שיוכלו או ירצו לנסוע למדינה שלישית.

למכון גתה 154 סניפים ב-100 מדינות ברחבי העולם, ושלושת הסניפים העומדים להיסגר ברוסיה הם חלק מהם. 10,000 הלומדים, 22 אלף הבחינות ו-6,700 הביקורים בספרייה בשנת 2025 — המספרים הללו יתאפסו לאחר 13 בספטמבר.