נתניהו מאיים לתבוע את ״הארץ״, בזמן שהאופוזיציה דורשת דין וחשבון על ההתרעה שקדמה ל־7 באוקטובר

ראש ממשלת ישראל בנימין נתניהו הורה לעורכי דינו להגיש תביעת דיבה נגד ״הארץ״, לאחר שהעיתון חשף כי נשיא איחוד האמירויות הערביות מוחמד בן זאיד מסר לו התרעה מפורשת ימים ספורים לפני מתקפת חמאס ב־7 באוקטובר 2023. הטענה עולה על רקע התנגדותו המתמשכת של נתניהו לחקירה ציבורית שתקבע אחריות למתקפה, ורק שבועות ספורים לפני הבחירות בישראל ב־27 באוקטובר.

לפי ה־BBC, לשכת נתניהו הכחישה שקיבלה התרעה כלשהי מאיחוד האמירויות והגדירה את הפרסום כחלק מ״מזימה מרושעת״. הכתבה שפרסם ״הארץ״ ביום שלישי מבוססת על בדיקה מעמיקה של עשרות מקורות, מסמכים ותכתובות, והמידע מופיע בספרם החדש של העיתונאים אלדר ויובל, ״בני ערובה: 843 ימים של הפקרה״.

הכתבה, המצטטת שלושה ״מקורות זרים בכירים״ ויועץ פלסטיני, טוענת כי בימים האחרונים של ספטמבר 2023 הגיע נציג שגרירות איחוד האמירויות בישראל ללשכת ראש הממשלה ומסר טלפון מאובטח ייעודי, כדי למנוע ציתות לשיחה. לפי ״הארץ״, מוחמד בן זאיד הזהיר בשיחה באופן ברור כי יחיא סינוואר, שהיה אז מנהיג חמאס בעזה, אמר לבכיר פלסטיני לשעבר שחמאס מתכנן פעולה גדולה שאותה תיאר כ״רעידת אדמה״.

״בן זאיד הביע חשש שהאירועים לא רק יובילו לעימות עקוב מדם, אלא יטלטלו את האזור כולו״, כתב ״הארץ״. עם זאת, לפי הדיווח נתניהו ״הגיב ברוגע יחסי״, סבר שחמאס מתכוון לפעול בגדה המערבית והרגיע את בן זאיד שישראל ערוכה לתרחישים שונים.

לפי ״הארץ״, נתניהו לא העביר את תוכן השיחה לשב״כ, למוסד או לרמטכ״ל. עוד נכתב כי מנהיג איחוד האמירויות מסר לאחר מכן את תוכן השיחה לוויליאם ברנס, שכיהן אז כמנהל סוכנות הביון המרכזית של ארצות הברית.

״הארץ״ הודיע כי הוא עומד מאחורי הפרסום ודחה את טענת הדיבה של נתניהו, באומרו כי ״מטרתה היחידה היא להשתיק ביקורת עיתונאית״. עורכי הדין של העיתון כתבו במכתב לנתניהו: ״משעה שמרשך כשל במתן דין וחשבון מלא לציבור, התקשורת ממלאת את תפקידה וחושפת בהדרגה בפני הציבור את המידע הרלוונטי״.

משרד החוץ של איחוד האמירויות לא אישר ולא הכחיש במישרין שהשיחה התקיימה, אך פרסם הודעה שבה הדגיש כי מאז המתקפה הוא פועל להפחתת ההסלמה, לשמירת היציבות האזורית ולמניעת אלימות. בהודעה נאמר: ״מאז ששני הצדדים כוננו יחסים לפני יותר מחמש שנים, איחוד האמירויות ומוסדות ממשלת ישראל שמרו על ערוצי תקשורת פתוחים וישירים. בעת הצורך, כל המודיעין הרלוונטי הועבר וממשיך להיות מועבר בין הגופים המתאימים״.

במקביל פרסמו ארבעה ממנהיגי האופוזיציה הבולטים בישראל — גדי איזנקוט, נפתלי בנט, אביגדור ליברמן ויאיר גולן — הודעה משותפת ובה דרשו לחקור את הפרשה. ״נתניהו ושותפיו לממשלת 7 באוקטובר אינם כשירים להמשיך לשלוט. בתיאום ובאחריות הנדרשים נמנע מהם להמיט אסון נוסף״, מסרו.

הפרסום הופיע בשעה שמערכת הבחירות בישראל מתחממת, והסקרים מציגים ברובם את הבחירות כמשאל עם על הנהגתו של נתניהו. מפלגת הליכוד האשימה את ״הארץ״ ב״התערבות בוטה בבחירות בישראל״. נתניהו עצמו כתב ברשת X כי עיתוי הפרסום ״מונע בבירור משיקולים פוליטיים והוא חלק ממערכת הבחירות של השמאל״.

מאז המתקפה נתניהו מתמודד עם טענות שלא פעל במהירות מספקת לאחר האירועים, והתנגד לחקירה עצמאית ופומבית של השתלשלותם. החשיפה החדשה של ״הארץ״ צפויה רק להעמיק את חשדות מבקריו.

ב־7 באוקטובר 2023 פרצו חמושי חמאס את גדר הגבול של עזה ותקפו יישובים ישראליים סמוכים, בסיסים צבאיים ופסטיבל מוזיקה גדול. כ־1,200 בני אדם נהרגו ו־251 נחטפו לעזה כבני ערובה. לאחר מכן פתחה ישראל במבצע צבאי בעזה, שבו נהרגו לפחות 73,670 בני אדם לפי משרד הבריאות ברצועה המנוהל בידי חמאס; האו״ם רואה בנתון זה מספר אמין.

באותו יום שבו פורסמה כתבת ״הארץ״ הודיעה בריטניה על סנקציות נגד התנחלויות בלתי חוקיות בגדה המערבית. ממשלת ישראל הכריזה מיד על שורת צעדי תגמול, ובהם הוראה לסגור את הקונסוליה הבריטית במזרח ירושלים הכבושה. אף שההתפתחות הזאת הגיעה לכותרות התקשורת הבינלאומית, בתוך ישראל המתקרבת לבחירות נותר המוקד בפרסום ״הארץ״ על ההתרעה ובסערת הדרישות לאחריות שהוא חולל.