הצעת החוק האיטלקית נגד אנטישמיות מעוררת מחאה ברומא; מדווחת האו״ם מזהירה מפני דיכוי ביקורת על ישראל

לפי אל-ג׳זירה, מאות מפגינים התכנסו ביום רביעי בכיכר מונטצ׳יטוריו ברומא כדי למחות נגד הצעת חוק בנושא אנטישמיות הנדונה באיטליה. על שלטים צהובים ושחורים שחילק אמנסטי אינטרנשיונל מחוץ לפרלמנט האיטלקי נכתב: ״אנטי-ציונות אינה אנטישמיות״.

ההפגנה התקיימה באותו יום שבו דנה ועדת החוקה של בית הנבחרים האיטלקי בהצעה. הסנאט אישר אותה ברוב גדול ב-4 במרץ, וכעת היא נמצאת בשלב הדיונים בבית הנבחרים. ההצבעה הסופית במליאה נקבעה ל-2 באוקטובר. על פי ההליך החוקתי באיטליה, הצעת חוק יכולה להפוך לחוק רק לאחר ששני הבתים מאשרים נוסח זהה.

במוקד המחלוקת עומדת הכוונה לעגן בחוק המקומי את הגדרת האנטישמיות של הברית הבינלאומית לזכר השואה (IHRA). ההגדרה מסווגת כאנטישמיות את ״שלילת זכותו של העם היהודי להגדרה עצמית, למשל בטענה שקיומה של מדינת ישראל הוא מיזם גזעני״ וכן את ״ההשוואה בין מדיניותה הנוכחית של ישראל למדיניות הנאצים״.

דניאל קרלו, חבר בטיקון, קבוצת פעילים יהודים נגד גזענות באיטליה, אמר באתר המחאה: ״נמאס לנו לראות כיצד האנטישמיות משמשת כלי לדיכוי כל ביקורת על מדינת ישראל ועל מדיניותה הפושעת״. הוא הדגיש: ״אל מול הצעת החוק המבישה הזאת, אנו שבים ומצהירים בתוקף שאנטי-ציונות אינה אנטישמיות״.

פרנצ׳סקה אלבנזה, המדווחת המיוחדת של האו״ם למצב זכויות האדם בשטחים הפלסטיניים הכבושים, אמרה בראיון לאל-ג׳זירה כי חקיקה המשווה ביקורת על מדינה לאנטישמיות היא בעייתית. ״כל חקיקה המשווה במישרין או בעקיפין ביקורת על מדינה לאנטישמיות היא בעייתית, והיא עלולה ליצור יותר בעיות מאלה שהיא מבקשת לפתור״, אמרה.

לדברי אלבנזה, ההצעה עלולה להגביל את היכולת לנתח, לתעד ולבקר את ״ישראל כמדינת אפרטהייד״. היא האשימה את איטליה בהעדפת ההגנה על ישראל על פני דרישה לאחריות. ״הצורך להגן על מדינת ישראל מפני ביקורת חזק יותר מן הצורך לעשות צדק״, אמרה. ״זה מסוכן ביותר, משום שכל יהודי בעולם עלול להיתפס כמעין שליח של ישראל״. היא תיארה את איטליה תחת הממשלה הנוכחית כאחת המדינות המגינות על ישראל בנחישות הרבה ביותר באירופה.

אל-ג׳זירה דיווחה כי אנליזה בלדאצ׳יני מסניף אמנסטי אינטרנשיונל באיטליה אמרה שאם ההצעה תאושר, היא תחול על בתי ספר, אוניברסיטאות, פלטפורמות חברתיות ועמותות תרבות. היא מתחה ביקורת על ההצעה משום שהיא ״מבוססת על הגדרה המצנזרת ביקורת פוליטית״.

טוני לה פיצ׳ירלה, פעיל בתנועת הסולידריות עם פלסטין שהשתתף במשט סומוד העולמי, הביע חשש שההצעה ״מספקת כלי משפטי לתקיפת גופי תקשורת, פלטפורמות מידע מקוונות ורשתות חברתיות, כדי לדכא כל מי שחושף את רצח העם ואת המערכת הכלכלית כולה המאפשרת לו להימשך״.

עם זאת, ההצעה זוכה לתמיכה חזקה מצד הנהגת המוסדות היהודיים באיטליה. נעמי די סני, נשיאת איגוד הקהילות היהודיות באיטליה (UCEI), העידה בינואר השנה בפני ועדת החוקה של הסנאט כי פעולה חקיקתית נגד אנטישמיות היא ״דחופה ובלתי נמנעת״. די סני נולדה בירושלים, שירתה בצבא הישראלי ודחתה שוב ושוב את הגדרת מלחמתה של ישראל בעזה כרצח עם. בינואר 2025 אמרה שאין להשתמש במונחים ״רצח עם״, ״מחנה ריכוז״, ״הרעבה״, ״נאצי״ ו״אפרטהייד״ לתיאור פעולותיה של ישראל.

הצעת החוק זכתה לתמיכה חוצת מפלגות בסנאט, לרבות מצד כמה חברי אופוזיציה. שישה סנאטורים מן המפלגה הדמוקרטית הצביעו בעדה, אך המפלגה בכללותה נמנעה. הפיצול הזה נמשך גם בבית הנבחרים.

סטפניה אסקארי מתנועת חמשת הכוכבים היא אחת המתנגדות החריפות ביותר להצעה. לפני שנכנסה לפרלמנט אמרה למפגינים: ״האיום הגדול ביותר על היהודים ועל העולם כולו הוא מדינת הטרור ישראל״. היא טענה שההצעה מכוונת נגד ״חופש הביטוי, האוטונומיה של האוניברסיטאות ועבודתן של עמותות וארגונים לא ממשלתיים״.

ישיבת ועדת החוקה הסתיימה ללא הצבעה או דיון מהותי. לפי אל-ג׳זירה, הוועדה צפויה לחדש את עבודתה בשבוע הבא, אך לוח הזמנים המדויק עדיין אינו ברור. בית הנבחרים קבע את ההצבעה הסופית במליאה ל-2 באוקטובר, כך שלפרלמנט נותר חלון זמן צר מאוד להשלמת שלב הוועדה.

הפעילים אמרו כי בינתיים ימשיכו להתכנס מחוץ לפרלמנט וברחובות כדי להביע את חששותיהם.