משרד המסחר האמריקאי מציע להוציא עשרות מיליונים ממפקד האוכלוסין בשל "נאמנות": מדינות עם הגירה גבוהה יאבדו מושבים ותקציבים

לפי דיווח של רשת אל-ג'זירה, תזכיר פנימי שפרסם השבוע משרד המסחר האמריקאי ממליץ לכלול במפקד האוכלוסין הארצי של 2030 רק אזרחים אמריקאים ותושבי קבע, ולהוציא ממנו לחלוטין מהגרים בלתי חוקיים וכן תושבים חוקיים שאינם מחזיקים בגרין קארד. הנימוק שמסר משרד המסחר הוא כי אנשים אלה אינם מהווים "תושבים אמיתיים" וכי חסרים להם "קשר ונאמנות" מספיקים כלפי ארצות הברית. ההצעה גם קוראת לבטל חלק משאלות הגזע והמוצא האתני הכלולות בשאלון משנת 1790, כמו גם שאלה אחת על נטייה מינית, וכעת היא נכנסת לתקופת התייעצות ציבורית של 30 ימים.

הערכות משנת 2023 של מרכז המחקר פיו מצביעות על כך שבארצות הברית חיים כ-14 מיליון מהגרים בלתי חוקיים, וכן לפחות שני מיליון מהגרים חוקיים שאינם בעלי מעמד קבוע; על פי ההצעה, למעלה מ-16 מיליון בני אדם אלה לא ייכללו במפקד. אל-ג'זירה, בציטוט נתוני פיו, מציינת כי למעלה ממחצית המהגרים הבלתי חוקיים מרוכזים בשש מדינות: קליפורניה, טקסס, פלורידה, ניו יורק, ניו ג'רזי ואילינוי, כאשר בקליפורניה חיים כ-2.3 מיליון ובטקסס כ-2.1 מיליון. במילים אחרות, ההצעה צפויה להשפיע בעיקר על המדינות בעלות המשקל הפוליטי הגדול ביותר בפדרציה.

לשכת מפקד האוכלוסין האמריקאית עצמה מודה כי נתוני המפקד קובעים מדי שנה את זרימתם של עשרות מיליארדי דולרים בתקציבים פדרליים, המיועדים לבתי ספר, בתי חולים ותשתיות ציבוריות. מיטה אנאנד, מנהלת בכירה של פרויקט ההוגנות במפקד ובנתונים בארגון זכויות האזרח Leadership Conference on Civil and Human Rights, אמרה בראיון לרויטרס כי ההשלכות של שינוי זה עשויות להיות "מהפכניות". היא הזהירה כי נתוני המפקד "תומכים בכל כך הרבה מהדמוקרטיה והחברה שלנו", וכי אם יתעוותו, החלטות פוליטיות, עסקיות והשקעות יתבססו על יסודות שגויים.

ההשפעה העמוקה יותר היא על הייצוג הפוליטי עצמו. חלוקת מושבי בית הנבחרים ושרטוט מחוזות הבחירה בארצות הברית מבוססים על נתוני המפקד, וכך גם קולות האלקטורים. אזורים עם אוכלוסייה גבוהה של מהגרים בלתי חוקיים עשויים להתמודד עם סיכון של דחיסת ייצוגם; אם מדינה מסוימת תאבד בשל כך מושב בבית הנבחרים, היא גם תאבד את קולה בחבר האלקטורים הקובע את זהות הנשיא.

ההצעה נתקלה מיד בהתנגדות חריפה במישור המשפטי. התובעת הכללית של מדינת ניו יורק, לטישה ג'יימס, הצהירה במפורש ברשת החברתית X: "החוקה ברורה. כל אדם החי בארצות הברית, ללא קשר למעמד ההגירה שלו, חייב להיכלל במפקד." היא ציינה כי משרדה בוחן יוזמה לאתגר משפטית את ההצעה. מבקרים, בהסתמך על התיקון ה-14 לחוקה, מצביעים על כך שחלוקת הייצוג הפוליטי צריכה להיות מבוססת על "מספר כל התושבים בכל מדינה" (the whole number of persons in each State), וכי התזכיר המנהלי, המשתמש ב"נאמנות" כקריטריון לסינון אובייקט הספירה, מהווה למעשה ניסיון לכתוב מחדש את נוסח החוקה בכלים מנהליים. מכון המדיניות הליברלי Center for American Progress הגדיר את ההצעה כ"תקיפה גלויה של הדמוקרטיה שלנו, שמטרתה לתפעל את מפות מחוזות הבחירה ולדלל את הייצוג הפוליטי של קהילות אמריקאיות מגוונות", וקרא לאזרחים לפנות לנציגי מדינותיהם כדי להתנגד.

כדאי לציין כי ההצעה אינה צעד עצמאי, אלא היא חלק ממתקפה רחבה יותר של ממשל טראמפ נגד מהגרים ומשרטוט מחדש של מחוזות בחירה, הכוללת בין השאר הגבלות על הצבעה בדואר וצעדים נוספים שפעילים מגדירים ככאלה שעלולים לשלול את זכות ההצבעה של מיעוטים. ניתוח של אל-ג'זירה מציע כי צעדים אלה, בצירוף יחד, נועדו לעצב מחדש את המפה האלקטורלית של ארצות הברית דרך שני נתיבים – מנהלי וברמת המדינות.

על פי החוקה, לקונגרס יש סמכות סופית על מפקד האוכלוסין, והשאלה אם התזכיר המנהלי יוכל לעקוף את הקונגרס ולהיכנס לתוקף נותרה נתונה באי-ודאות משפטית משמעותית; גם אם יאומץ בסופו של דבר, יישומו המלא יהיה מאוחר יותר מתקופת כהונתה של הממשלה הנוכחית. גורלה של ההצעה ייקבע אפוא הן על בסיס תוצאות ההתייעצות הציבורית, הן על בסיס עמדת בתי המשפט הפדרליים, והן על בסיס הרכב הקונגרס לאחר בחירות האמצע של 2026. מאבק מוסדי סביב השאלה "מי נחשב אמריקאי, ומי ראוי להיספר" כבר הונח על השולחן.