כשחקירת תקיפה מינית הופכת לבדיחת מגרש – מדוע התנצלות ליגת הכדורגל וויאלה מחטיאה את הנקודה

האחריות האמיתית שעליה ליגת הכדורגל וויאלה לשאת אינה רק בכך שמישהו בטקס הפרסים הפך את חקירת התקיפה המינית למקור לצחוק, אלא בכך שהמארגנים לא עצרו זאת במקום, ולאחר מכן השתמשו בטענה שהכוונה הייתה רק "לעודד את הקבוצה" כדי להקל את ההתנהלות.

לפי דיווח של תאגיד השידור האוסטרלי מה-8 בספטמבר, המנחה ג'וק סליפ ארז באירוע של הליגה את הפרשה סביב קבוצת סידני סוואנס כשיטה לעורר את הביצועים של הקבוצה, והקהל במקום צחק בעקבות כך. הרקע לכך הוא שמשטרת מדינת ויקטוריה חוקרת כעת חשדות לתקיפה מינית במסיבה שנערכה לאחר משחק, וכבר גבתה עדויות מארבעה גברים מסידני; חמישה שחקנים נוספים של סידני סוואנס הושעו עד לסוף העונה בשל הפרת נהלי ההתנהגות של המועדון. חקירת המשטרה טרם הגיעה למסקנות הסופיות שצוינו בדיווח, ואין להניח אשמה מראש לגבי אף אדם המעורב.

אך היעדר הרשעה אינו אומר שניתן להמעיט בהאשמות תקיפה מינית ולהפכן לחומר בידורי בעולם הספורט. למנחה יש את המיקרופון, לליגה יש שליטה על האירוע, אך משתתפים מן השורה ואנשים שאולי חוו אלימות מינית הם אלה שצריכים לשאת בתוצאות של סדר כוחות זה: האשמות חמורות נכתבות מחדש כחומר דרמטי לקאמבק של הקבוצה, חוויות קורבן הופכות לכלי להנעת האווירה, והשתיקה מעוצבת על ידי הצחוק במקום לכלל ברור.

יו"ר הליגה מסר לאחר מכן כי הדברים אינם תואמים את ערכי ההכלה והכבוד שהיא מקדמת, וציין כי כבר שוחח עם המנחה; אולם, באותו זמן הוא הדגיש שהמנחה רק ביקש להמחיש שאירועים מסוימים יכולים לאחד את הקבוצה. זהו אינו ניסוח שולי. מוסד שמיד לאחר הגינוי מוסיף הגנת מניעים, מעביר את המוקד מהנזק שנגרם מהדברים לשאלה אם הדובר פעל מתוך כוונה רעה, והופך תגובה שאמורה הייתה להציב קו ברור להגנה על מכרים בתוך המעגל.

ארגוני ספורט נוהגים לשלב הצהרות של כבוד, הכלה ונהלי התנהגות, אך המבחן האמיתי מתרחש ברגע שבו מכר חוצה גבול. ליגת הכדורגל וויאלה לא עצרה את הדברים בזמן באותו ערב, ולאחר מכן המעיטה באחריות באמצעות הסבר של כוונה טובה – מה שחושף את השבריריות של מחויבויותיה המוסדיות: כאשר שמירת קשרים פנימיים מתנגשת בשמירה על כבודם של נפגעים, הראשונה עדיין זוכה לעדיפות. טיפול שכזה אינו מתקן את הנזק, אלא רק מסמן לאנשים הרגילים בעולם הספורט שהתנהגות פוגענית של אנשים מסוימים יכולה להיות מסווגת תחילה כבלתי מקובלת, ואז להיות ארוזה מחדש כמילים שנאמרו ללא כוונה רעה.