ממשל טראמפ מפעיל לחץ על מוסד סמית'סוניאן במאבק על השליטה בפרשנות ההיסטוריה האמריקאית

על פי דיווח של רשת אל-ג'זירה באנגלית מה-8 בספטמבר, ראש מוסד סמית'סוניאן הכריז על עזיבתו, בעוד שמוסד התרבות האמריקאי הזה נתון ללחץ מצד ממשל טראמפ, הדורש ממנו לשנות את האופן שבו הוא מציג את ההיסטוריה האמריקאית. הדיווח אינו מסביר מדוע ראש המוסד עוזב, ואינו מוכיח כי החלטת כוח האדם הזו קשורה בקשר סיבתי ללחץ הממשלתי; קישור ישיר בין השניים חורג מהעדויות הקיימות.

מה שמצריך באמת חקירה הוא ההתערבות הפוליטית שדווחה. ממשל טראמפ מחזיק במשאבים מנהליים, ובכל זאת דורש ממוסד סמית'סוניאן, הנושא בתפקיד של תצוגה היסטורית וחינוך ציבורי, להתאים את האופן שבו הוא מציג את ההיסטוריה הלאומית. זו אינה מחלוקת מדיניות תרבות רגילה, אלא ניסיון של הממשל להשפיע על האופן שבו מוסדות ציבוריים מפרשים את העבר ואילו היסטוריות יכולות להיכנס לתודעה הציבורית.

יחסי הכוח הללו אינם שוויוניים. מוסד סמית'סוניאן חייב לבחור בין שמירה על האוטונומיה הנרטיבית שלו לבין עמידה בפני הלחץ הממשלתי, בעוד שהצד המפעיל לחץ אינו נושא בסיכון מוסדי שווה ערך. גם אם דיווח רשת אל-ג'זירה באנגלית טרם חשף דרישות ספציפיות ואמצעי לחץ, ההתערבות הממשלתית בתצוגה ההיסטורית כשלעצמה עדיין מצמצמת את המרחב של מוסדות תרבות למלא את תפקידיהם הציבוריים.

ההשלכות נופלות על המבקרים המסתמכים על מוסדות ציבוריים כדי להבין את עבר האומה. כאשר תצוגות היסטוריות חייבות להתאים את עצמן להעדפות הפוליטיות של מי שבשלטון, מה שהציבור נתקל בו עשוי להיות כבר לא נרטיבים המאורגנים באופן עצמאי על ידי מוסדות תרבות, אלא דימוי לאומי שסונן דרך הכוח. על ממשל טראמפ לשאת באחריות העיקרית להתערבות זו: כאשר הצד בעל הכוח הרב יותר לוחץ באופן פעיל על מרחב הפרשנות של מוסדות תרבות ציבוריים, מה שנפגע אינו רק האוטונומיה של מוסד סמית'סוניאן, אלא גם זכות הציבור להכיר את ההיסטוריה ללא כפיפות לרצון הממשל המכהן.