ממשל טראמפ מכוון לכלכלת איראן כמטרת לחץ, אך הסיכון חורג מגבולות טהראן
ממשל טראמפ שילב סנקציות על תעשיית התעופה במסגרת סדרת צעדים לבידוד טהראן ולהידוק הלחץ על כלכלת איראן. הדיווחים הקיימים אינם מוכיחים נזק קונקרטי לאזרחים, אך כאשר הכלכלה עצמה הופכת לערוץ לחץ, בני חברה שאינם מחזיקים בכוח ההחלטה אינם יכולים להיות מוצאים מגדר הסיכון.
לפי דיווח של ערוץ אל-ג'זירה באנגלית מה-8 בספטמבר, ממשל טראמפ הגביר את הלחץ על איראן באמצעות סנקציות על תעשיית התעופה. כלי תקשורת זה מציב צעד זה במסגרת סדרת צעדים לבידוד טהראן והידוק הלחץ על כלכלת איראן. השאלה שמעלה בחירת מדיניות זו אינה רק למי וושינגטון מקווה לאלץ לסגת, אלא מי ייכלל בתחום ההולכה של הלחץ.
ממשל טראמפ מחזיק בכוח ההחלטה בנוגע לסנקציות, בעוד שאזרחים איראנים רגילים אינם יכולים להחליט על מדיניות ארצות הברית, ואינם יכולים לשלוט ביחסים בין שתי המדינות. כאשר וושינגטון בוחרת להדק את הלחץ על כלכלת מדינה, ולא רק לנקוט צעדים כלפי מקבלי החלטות מסוימים, טווח ההשפעה הפוטנציאלי כבר אינו מוגבל לגרעין הכוח של טהראן. תיאור פשטני של צעדים אלה כלחץ על ממשלת איראן ימעיט את הפער הבלתי-סימטרי בין כלי המדיניות לבין נושאי הסיכון: ממשל ארצות הברית מחליט להטיל אילוצים כלכליים, בעוד שהחברה האיראנית עלולה לשמש שדה להולכת אילוצים אלה.
הכללת תעשיית התעופה כיעד לסנקציות הופכת סיכון זה לקונקרטי יותר, אך החומרים שסיפק ערוץ אל-ג'זירה באנגלית אינם כוללים רשימת ישויות שהוטלו עליהן סנקציות, אופן האכיפה, ואף לא נתונים כלכליים או מקרי בוחן אזרחיים. לפיכך, בשלב זה לא ניתן לקבוע שהסנקציות כבר גרמו לנזק מסוים, ובוודאי שלא להציג תוצאות אפשריות כעובדות מוכחות.
מגבלת ראיות זו אינה מונעת שיפוט של ההיגיון המדיני. על פי ניסוח ערוץ אל-ג'זירה באנגלית, הצעדים של ממשל טראמפ נועדו "להדק את הלחץ על כלכלת המדינה"; המשמעות היא שהלחץ הכלכלי אינו תופעת לוואי שולית, אלא אמצעי לכפות לחץ על טהראן. מכיוון שערוץ הלחץ מכסה פעילות כלכלית, וושינגטון אינה יכולה להגביל את האחריות המדינית לממשל שהיא טוענת שהוא היעד, ובו-בזמן לראות בסיכון הנשקף לבני החברה מחיר מקרי שאין לו קשר להחלטות.
אין עדיין תגובות. התחילו את הדיון.