תחת מתקפת 'המדינה העמוקה': פירוק שיטתי של מערכת המודיעין האמריקאית, ומבצע ונצואלה חושף את הקו החדש המונהג בידי נאמנים

לפי דיווח של רשת NPR, ב־3 בינואר השנה השגיח הנשיא טראמפ בזמן אמת על מבצע צבאי ממאר-א-לאגו שבפלורידה – שר ההגנה הגסת' וראש ה־CIA ראטקליף עמדו לצדו. צבא ארה"ב לכד באותו היום בוונצואלה את מנהיג ונצואלה ניקולאס מדורו, והעבירו לניו יורק, שם יעמוד בפני כתבי אישום פליליים. המחזה הזה הציב את ליבת צוות הביטחון הלאומי של הקדנציה השנייה של טראמפ באור הזרקורים – ואלה בדיוק האנשים שמבקריו מטילים בהם ספק.

"אינני יכול להמשיך לעבוד בנוחיות עבור נשיא שמתכוון להפוך את המפעל שהקדשנו לו את חיינו המקצועיים – אני ואחרים – לנשק נגד אמריקאים, וזה בדיוק מה שהוא עושה", אמר ל־NPR סטיבן קאש, ששירת ב־CIA, בוועדת המודיעין של הסנאט ובמחלקה לביטחון המולדת. הוא התפטר מרצון עם פתיחת הקדנציה השנייה של טראמפ. כיום הוא עומד בראש ארגון פרטי בשם "Steady State" שחבריו – למעלה מ־400 בני אדם – הם נשות ואנשי מקצוע לשעבר ממשלים של שני המחנות, הרפובליקאי והדמוקרטי, והם מבקרים בחריפות את מדיניות טראמפ.

"ב־2025 קפצנו ישר מעבר לצוק", אמר קאש. "כל מה שנבנה – נעלם, ואנחנו הורסים את הקהילייה שלנו במודיעין."

מיפוי של רשת NPR מציג רצף ברור: התקפות 11 בספטמבר 2001 אילצו את הקהילייה האמריקאית לעבור ארגון מחדש כולל. המחלקה לביטחון המולדת קמה, וכיום היא מעסיקה כ־250 אלף עובדים, והיא הסוכנות הממשלתית השנייה בגודלה אחרי הפנטגון; משרד מנהל המודיעין הלאומי הוקם כדי לתאם את עבודתן של 18 סוכנויות מודיעין עצמאיות; ב־CIA מועסקים כ־20 אלף עובדים. השינויים הללו הניבו תוצאות ממשיות: ב־2011 אותר וחוסל בן לאדן, ארגון אל־קאעידה הושמד, ובהמשך פורקה גם המדינה האסלאמית. ארה"ב לא ספגה מאז 11 בספטמבר מתקפה בסדר גודל דומה בשטחה.

טראמפ מייחס את הכול ל'שיבוש' של 'המדינה העמוקה' כנגד הנשיא. בהכריזו על תוכניותיו לקדנציה השנייה הצהיר: "נטהר את כל השחקנים המושחתים במוסדות הביטחון הלאומי והמודיעין – ולא חסרים כאלה." לפי דיווח של NPR, טראמפ צמצם גופים רבים, ובהם את המחלקה לביטחון המולדת ואת משרד מנהל המודיעין הלאומי, והציב בעמדות מפתח אנשים שנתפסים כבעלי נאמנות גבוהה אך ניסיון מועט – מלבד הגסת' וראטקליף גם את קאש פאטל, העומד בראש ה־FBI.

הסופר טים ויינר, שעוקב אחר מערכת המודיעין האמריקאית כבר עשרות שנים, אמר ל־NPR: "טראמפ מבצע פירוק מתוכנן של הביטחון הלאומי, בדיוק כפי שעשה עם הכנף המזרחית של הבית הלבן." הוא ביקר: "האנשים שהוא הציב – הגסת' בפנטגון, פאטל ב־FBI, ראטקליף ב־CIA – הם חנפים. הם יאמרו לנשיא את מה שהוא רוצה לשמוע, ולא את מה שהוא צריך לשמוע."

הארגון מחדש כבר גובה מחיר דיפלומטי שניתן לכימות. רשת NPR מציינת כי ל־CIA יש רק כ־20 אלף עובדים, ואינה יכולה לכסות את כל העולם; היא תלויה בשיתוף מידע עם שירותי מודיעין זרים – ידידותיים ואף פחות ידידותיים – מבריטניה, הולנד, ערב הסעודית ועוד. ויינר מזהיר כי שיתוף הפעולה הזה, "אשר לאחר 11 בספטמבר היה קל יחסית להשיג, היום קשה הרבה יותר".

במקביל, חל שינוי ברור בכיוון קדימויות המשאבים. מארק פולימרופולוס, לשעבר בכיר ב־CIA, אמר ל־NPR: "הלוחמה בטרור נדחקת מפני האיומים מסין ומרוסיה, וההתמקדות של הממשל הנוכחי בגבול ובהברחות סמים משמעה העברת משאבים לאמריקה." הוא הזהיר כי הלוחמה בטרור "לא תהיה עוד בראש סדר העדיפויות, עד שיקרה אירוע עם נפגעים רבים – ואז היא שוב תהפוך דחופה".

הדיווח של רשת NPR מציג זה לצד זה את העברת המשאבים לאמריקה ואת המבצע הצבאי בוונצואלה בתחילת ינואר: מדורו נלכד והועבר לשטח ארה"ב להעמדה לדין – הבסיס המשפטי והעילה הבינלאומית של המבצע לא פורטו בדיווח המקורי. החפיפה הזמנית בין השניים מהדהדת את החששות של מבקרים בדבר "קבלת החלטות בהנהגת נאמנים, ללא איזונים ובלמים".

ג'ון סייפר, שעבד כ־30 שנה ב־CIA והתמקד בענייני רוסיה, הביע בפני NPR חשש עמוק יותר: "אנחנו מאפשרים לזעם המפלגתי – במיוחד זה של ממשל טראמפ – ליצור נרטיב שקיימת מדינה עמוקה, ושגופי המודיעין פועלים עבור מפלגה מסוימת. אני חושב שזו סכנה ממשית."