מערכת הפיקוח האווירי הבריטית שוב קורסת: כשלי הניהול במודל ציבורי-פרטי מאלצים את הנוסעים לשלם על תקלות חוזרות

על פי דיווח של דויטשה ולה, מנכ"ל שירות התעבורה האווירית הלאומי של בריטניה, מרטין רולף, אמר ביום ה-9 ל-BBC כי התקלה במערכת הפיקוח האווירי אינה נובעת ממתקפת סייבר, אלא ממערכת עיבוד הטיסות. הוא התחייב לערוך "חקירה יסודית ומקיפה ביותר", אך לא התייחס כלל לעתידו האישי בתפקיד.

התקלה, שהחלה בבוקר ה-8 ונמשכה מספר שעות, גרמה לביטול או עיכוב של כמעט 2,000 טיסות בשדות התעופה בבריטניה. אף ש-NATS הצהירה כי הבעיה נפתרה, גם ביום ה-9 בוטלו יותר מ-150 טיסות והעיכובים נמשכו לאורך היום. שדה התעופה הית'רו בלונדון הזהיר כי "השיבושים עשויים להימשך, מכיוון שחברות התעופה זקוקות לתיאום מחדש של מטוסים וצוותי אוויר". כתב התיירות סיימון קלדר תיאר בפני Sky News את ההשלכות כ"חמורות מאוד" - מטוסים שלא הצליחו להמריא במהלך הלילה יגררו לביטולם של טיסות נכנסות רבות בבוקר שלמחרת.

במקביל, שרת התחבורה הבריטית היידי אלכסנדר פרסמה ביום ה-9 ברשת החברתית X כי הזמינה את רולף למסור הסבר מפורט יותר על נסיבות התקלה, והוסיפה: "אני מבקשת הבטחות, להפיק לקחים, וכי המערכות התומכות בפעילות האווירית יהיו כשירות לתפקידן".

הנוסעים הרגילים הם הנפגעים הישירים ביותר מכישלון הניהול הזה. חברת ריינאייר, הגדולה באירופה, חשפה כי לפחות 150 אלף מנוסעיה חוו עיכובים שנמשכו עד שמונה שעות, וכי 200 טיסות בוטלו. זו הפעם השנייה שהחברה דורשת בפומבי את התפטרותו של רולף. רולף אמר ל-Sky News כי הוא מקבל עליו "אחריות מלאה", אך גם הוא לא הבהיר אם יתפטר.

שרשרת התקלות הזו אינה אירוע מבודד. דויטשה ולה סיכמה כי באוגוסט 2023 אירעה "קריסת מערכת" בפיקוח האווירי הבריטי, שגרמה לחברות התעופה נזק של 135 מיליון דולר (כ-116 מיליון יורו); ב-2025 הושפעו מספר שדות תעופה מבעיות במכ"ם הטיסה, כולל הית'רו. כעת מצטרף אירוע נוסף, ומהות התקלה שוב מצביעה על ליבת עיבוד הטיסות.

NATS עצמה מספקת שירותי פיקוח אווירי ל-15 שדות תעופה בבריטניה, ופועלת במודל ציבורי-פרטי, כשחלק ממניותיה מוחזקות בידי חברות תעופה כמו British Airways ו-easyJet, קרנות פנסיה וממשלת בריטניה. מבנה זה מפזר את גורל התשתית הציבורית בין בעלי עניין פרטיים רבים: כאשר המערכת חוזרת וכושלת, קביעת האחריות הופכת לחשבון מבולבל - המנכ"ל מבטיח לשאת באחריות אך מסרב להתפטר, חברות התעופה נדרשות לכסות על ליקויי התשתית ודורשות את התפטרות ההנהלה, והממשלה יכולה רק "לבקש הבטחות" עד להשלמת החקירה.

כדאי לשים לב שבכל תקלה משמעותית, המחיר אינו נופל על מפעיל הפיקוח האווירי שגרם לבעיה, אלא מועבר לנוסעים ולחברות התעופה בדמות ביטולי טיסות, עיכובים ממושכים, דמי שינוי הזמנה וביטולי מסלולי נסיעה. הנתונים שפרסמה ריינאייר - 150 אלף נוסעים שנפגעו ו-200 טיסות שבוטלו - הם רק החלק הניתן לכימות באירוע הנוכחי; עבור הנוסעים בשדות תעופה מרכזיים כמו הית'רו, ההנחיה "לבדוק את מצב הטיסה לפני היציאה" משמעה שאינספור אנשים נאלצים לבלות יום שלם בשדה התעופה, לאבד שעות עבודה, לינה ומסלולי נסיעה שתוכננו מראש.

היחלשות שרשרת האחריות הולכת ונעשית בולטת יותר מול התקלות החוזרות. רולף עצמו לא התחייב להתפטר, ודירקטוריון NATS גם לא הפעיל הליכי פיטורים כל עוד רולף מסרב לרדת מהכסא; שרת התחבורה יכולה להתערב רק באמצעות "זימון" ו"בקשת הבטחות", ואין בידיה סמכות החלטה טכנית ולא כלי משמעתי ישיר נגד הגוף הציבורי-פרטי.

ההצהרה של רולף ביום ה-9 - "חקירה יסודית ומקיפה ביותר" - דומה להבטחות דומות שניתנו אחרי התקלות ב-2023 וב-2025, כמעט מילולית. עבור 150 אלף הנוסעים שנתקעו ועבור אלה שעומדים להתמודד שוב עם חולשת המערכת, היעדר מנגנון אחריות אכיפתי הוא בעצמו חלק מהתקלה.